עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

החיים שלי, העולם שלי ומי שאני.

jennyno19887@gmail.com
חברים
אילנהאורjulisee from the heartהדסThe dark
IM ALLoLaThe Cheshire CatCassidy Drakesmooth criminalאביחי
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
ארכיון
-About Me-

לכל אחד מאיתנו יש צד אפל
גם לי יש אחד כזה.
-Music-
- Green Day
- Red Hot Chili Peppers
- Guns and Ross
- Three Days Grace
- Nightwish
- Nickelback
- Apocalyptica
- Within Temptation
- Slipknot
- Nirvana
- Lacuna Coil
- Shinedown
- Placebo
- AFI
-To Do List-
- לסיים תואר ׁׁ(V)
- צניחה חופשית (Vׂ)
- להפסיק לעשן (V)
- ללמוד לאהוב את עצמי
- להפסיק לאהוב אותו (V)
- להאמין
- לכתוב ספר
- לברוח לאי בודד
Forever Yours
•  הקדמה
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 6.5
•  סוף
Broken
•  הקדמה
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  סוף
Broken Pieces
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
•  פרק 9
•  סוף
-Songs By Me-
-Words Of Wisdom-
"Live The Life You Love"
-Lyrics From Songs-
I only wish you weren't my friend"
Then I could hurt you in the end
"I never claimed to be a saint
-Slipknot-
Fly Away


איך אפשר שלא?
14/07/2017 22:26
Jenny
חיים
יום שישי היום, אמצע חודש יולי של שנת 2017.
תזכורת לעצמי שהקיץ רק בתחילת הדרך. הימים החמים האלה שלא עוברים ללא הרוח הקרירה של המזגן
שמכוון על 20 מעלות בכל רחבי הבית שלי תזכורת אחרת על כך שהחורף עוד יגיע.
הראש שלי ריק ממחשבות כי ניסיתי להכניס לתוכו את סמסטר הקיץ שמתחיל בעוד כמה ימים,
חומר הלימוד שאני מזכירה לעצמי שלא הייתי צריכה לעשות את זה ולחזור ללימודים אבל מסיבה לא ברורה בחרתי לעשות שוב.
אז איך אפשר שלא? 
אולי החיפוש אחרי קבוצת חברים חדשה זה מה שגם לי לרוץ לתואר לנוסף.
או אולי הקושי להיכנס להריון. או אולי זאת פשוט דרך מקורית להתעללות עצמית שאני מוצאת למעניינת 
מה שזה לא יהיה אי אפשר לחזור חזרה רק לנוע קדימה.
חיי המבוגרים הם לא פשוטים, הם מערבולות וטייפונים שמאוד קשה להילחם בהם,
החלטות שנעשות שלא תמיד אחרי מחשבות ארוכות גורמות לנו להיכנס לעוד יותר בלגן שלא תמיד אפשר לברוח.
אנחנו חלק מעולם גדול וחלק ממשהו גדול אפילו יותר מאיתנו.
אז... איך אפשר שלא ליפול?
בדרך כלל צריך אנשים טובים שיחזקו אותך וילוו אותך בדרכים שלך או שאתה תלווה אותם.
אז מה עושים שכל החברים שלך בוחרים ללכת לבד?
אז לא אני מאמינה שאני בנאדם רע, כן יש לי דברים שאני עושה שהם לא תמיד ההחלטה הכי טובה בעולם
אבל יחד עם זאת אני בנאדם טוב, אני משתדלת לעזור למי שאני יכולה ולתת יד למי זקוק לזה.
ובכל זאת... הם בוחרים ללכת לבדם.
אז איך אפשר שלא לתהות? האם זה מה שאני עשיתי או האם זה פשוט כי זאת אני?
אנחנו חיים בעולם של טכנולוגיה בעולם של לייק או לא והנה אנחנו ניצבים לבד...
אז בחיוכים בפייסוק ובתגובות של "געגועים מתוקה" בואו לא נעמיד פנים.
הגעגועים נגמרו מזמן כי עובדה אנחנו לא מתראים בכלל, ככה שהחיים ממשיכים לזרום האלה.
ואיש כבר לא זוכר... מי אתה באמת מחוץ לקופסת המתכת הקסומה הזאת ששולטת בחיינו.
מצד אחד מבודדת אותנו מהעולם החיצון,
מצד שני... גורמת לנו למצוא את עצמינו במקום אחר שבו אולי עוד נמצא אוזן קשבת,
מבט, או כמה מילים מוקלדות לזכר החיים.

2 תגובות
יופי
09/07/2017 18:50
Jenny
חיים, אופטימיות
מעולם לא הייתי הבחורה היפה של השכבה, או המושכת, בעברי הייתי כתם בלתי מובן שחיפש את עצמו.
אומנם אני לא ילדה יותר ואומנם הייתי שמחה להגיד שאני כבר לא מחפשת את עצמי אבל זה שקר,
אני חושבת שחיפוש עצמי לא נפסק אי פעם.
גם בגילי "מופלג" אני עדין נמצאת בשיא החיפוש.
אבל דבר אחד למדתי בחיפושים שלי זה שלהיות סקסית או להיות מושכת בעיניי אנשים זה דבר שלגמרי תלוי בי.
בהתחלה חשבתי שזה החזה הגדול או הבטן השטוחה או השער הבלונדיני או הבגדים שלובשים
אבל בתכלס מדובר בגישה.
אנשים בעיקר גברים לא מעוניינים אך ורק בזה (למרות שזה בסדר למי שיש את כל זה) אבל בגדול
הם אוהבים את זה שאת בטוחה בעצמך, בטוחה במי שאת ויודעת מה את רוצה.
הם אוהבים את זה שאת פשוט את.
כל אישה היא יפה בצורה שונה, שונה מאחרות ובכל זאת יכולה להיות הכי מושלמת בעולם מבלי להיות מושלמת בכלל.
אולי זה טיפשי לדבר על זה כי כולם חורשים על זה שצריך לאהוב את עצמך כדי שאנשים אחרים יחבבו אותך
אבל בנינו... לאהוב את עצמך זה אחד הדברים הקשים ביותר שיש,
הרבה יותר קל לאהוב מישהו אחר שהוא לא אתה.
ובכל זאת אפשר לקחת נשימה עמוקה ולהתבונן במראה (דבר שאני מודה אני עדין מתקשה לעשות)
אבל שווה לנסות את זה. לבחון את הדברים הטובים שיש בנו (בטוח שיש לכולנו דברים טובים)
ולזרום עם זה. אהבה זה לא פשוט התאהבות זה לא פשוט גיל ההתבגרות זה נוראי לרוב אוכלוסיית העולם
הרגעים האלה שמרגישים שהכול קורס ואין שום דבר טוב, לפעמים זה בלתי אפשרי לראות את עצמך במראה כי הצעקות מסביב
חזקים יותר מכל מה שאי פעם אפשר לראות במראה.
אבל עובדה אחת חזקה קיימת. (לקח לי הרבה זמן לחשוב בצורה כזאת וגם אני לפעמים נופלת) 
אנחנו נפלאים בדיוק כמו שאנחנו ולכל סיר יש מכסה.
אז כן לא כל גבר ייפול בקסמינו ולא כל גבר יחשוב שאנחנו מושכות וסקסיות ושיא היופי
אבל שזה לא ישבור אותנו (ואותי) 
תמיד יש אחרים שמחפשים בדיוק אותנו.
אני לא רוצה להישמע צבועה אני רחוקה בעצמי מלהיות האדם האופטימי והשמח והחיי בבועה של אושר.
אני כותבת את הפוסט הזה כי שנים רציתי להגיע למצב כזה בחיים שלי שאני יכולה 
לנסות ולדבר בצורה חיובית לאנשים אחרים ואולי לעודד אותם לא לעשות את השטויות שאני עשיתי.
לא בטוח שמישהו בכלל יקרא ויעשה עם זה משהו רוב האחוזים שזה ימשיך לחיות בין דפי הבלוג שלי 
ולא יעבור מעבר לזה. ובכל זאת היה חשוב לי לציין את הדברים.
אולי זה אופטימיות של סמסטר קיץ שמתחיל ממש עוד כמה ימים ואולי זאת אני מנסה לאמץ גישה חדשה בחיים.
מה שזה לא יהיה, אני רוצה להגיד בנות ובנים אדם מדהימים בדיוק כמו שאתם.


9 תגובות
זיכרונות של קיץ
08/07/2017 08:06
Jenny
חיים
אנשים משתנים את זה כולם כבר יודעים.
החיים לא עוצרים הם רק זורמים הלאה.
אני גם משתנה כל הזמן לא עוצרת לרגע ממשיכה לנוע קדימה...
אפילו שלפעמים זה נראה כאילו אני שוקעת בזיכרונות שלי, בנשימות שלי, בדיכאונות שלי... אני עדין ממשיכה הלאה.
הימים החמים האלה מזכירים לי עכשיו את הלילות החמים של חודשי אוגוסט המטורפים שהיו בולעים אותי
בתוך הרצון לברוח מהעולם הזה עוד אז שהייתי בת עשרה מפוחדת ומשותקת בגלל הכאבים של העולם.
אני הרגשתי שכל התקוות מחוקות, איך כל העולם הזה מוביל אותי לתהום גורם לי לרצות לעזוב אותו...
הלילות הארוכים במדבר המהלך טיולים שנתיים שהיו גורמים לנו לתהות אפילו יותר, מה לא בסדר איתנו?
איך זה שכולם כל-כך נהנים ורק אני רוצה לצעוק ולצרוח....
ואיך הסתתרנו מכולם אני ואתה שבאת לבקר אותי בטיול שנתי של י"ב...
איך שמחתי לראות אותך מגיע עם הטיוטה השחורה שלך צועד לעברי בחיוך ענק.
איך ידעתי שאני מסתבכת בגללך רק יותר ויותר שאתה מגניב אותי מבלי שאף אחד ישים לב.
וכן, היה לזה את הקסם שלו, הטירוף והפחד שלפעמים אתה היית מרגיש שזה מה שהופך את מערכת היחסים שלנו למה שהיא...
ואולי כיום שאני כבר לא רגישה כלום כלפייך אני יכולה לכתוב על זה ממקום של זיכרון מעט מתוק,
על הניסיון שלך לגרום לי להרגיש קצת פחות לבד... קצת פחות תקועה.
אז כן... נזכרתי בזה בלילה ולא יכולתי שלא לכתוב עלייך.
גם שאני מרגישה את הסיפור של שנינו תם ונשלם אני עדין רוצה לזכור...
2 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 ... 61 62 הבא »