עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

החיים שלי, העולם שלי ומי שאני.

jennyno19887@gmail.com
חברים
אילנהאורjulisee from the heartהדסThe dark
IM ALLoLaThe Cheshire CatCassidy DrakeThelseאביחי
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
ארכיון
-About Me-

לכל אחד מאיתנו יש צד אפל
גם לי יש אחד כזה.
-Music-
- Green Day
- Red Hot Chili Peppers
- Guns and Ross
- Three Days Grace
- Nightwish
- Nickelback
- Apocalyptica
- Within Temptation
- Slipknot
- Nirvana
- Lacuna Coil
- Shinedown
- Placebo
- AFI
-To Do List-
- לסיים תואר ׁׁ(V)
- צניחה חופשית (Vׂ)
- להפסיק לעשן (V)
- ללמוד לאהוב את עצמי
- להפסיק לאהוב אותו (V)
- להאמין
- לכתוב ספר
- לברוח לאי בודד
Forever Yours
•  הקדמה
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 6.5
•  סוף
Broken
•  הקדמה
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  סוף
Broken Pieces
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
•  פרק 9
•  סוף
-Songs By Me-
-Words Of Wisdom-
"Live The Life You Love"
-Lyrics From Songs-
I only wish you weren't my friend"
Then I could hurt you in the end
"I never claimed to be a saint
-Slipknot-
Fly Away


פרק 4

22/02/2014 22:40
Jenny
סיפור

הבטחות, הבטחות ושוב הבטחות.

החיים שלנו סובבים סביב הבטחות שאנחנו ממשיכים להבטיח במהלך כל חיינו

לכל מיני סוגים של אנשים, בניהם משפחה, חברים, שותפים, לקוחות ובנות זוג.

יום הולדת ה-26 שלי התקרב, שכן ללא עזרתה של העוזרת האישית שלי

גלוריה שלא הפסיקה להזכיר לי את זה שוב ושוב ככל הנראה הייתי מצליח

לשכוח את זה, מה שהיה יכול להקל על החיים שלי בצורה מבורכת.

ובכל זאת, דיברנו על הבטחות, וזאת הייתה ההבטחה שהיא נתנה

להרבה מאוד אנשים שאני מתכוון לעמוד מאחוריה

היא מתכוונת לעשות את היום הולדת שלי לאירוע גדול ומאוד לא נחוץ

אבל, כמו שהיא אמרה לי שוב ושוב 'ג'יי אין לך ברירה'.

החיים שלי רק התחילו להיכנס לאיזה סדר מסויים שאני ניסיתי לשמור עליו

בכל דרך אפשרית, ולא משנה כמה זה היה לי קשה.

ההבטחות שהבטחתי לאשלי היו חלק חשוב מחיי היום-יום שלי

דבר שהיא הזכירה לי בכל פעם שזכיתי להיות בחברתה, היא הייתה סבלנית

קלילה ואופטימית לא יכולתי לבקש ממנה יותר מזה.

הגענו להחלטה שאני אראה אותה לפחות פעמים בשבוע עד לרגע שבו

אני אצליח להשתלט סופית על כל הבלגן הזה שנוצר סביבי

אבל מאז עברו שלושה חודשים.

שבהם אשלי נאלצה לוותר על הרבה משמרות שלה בערב כי רק אז הייתה

לי את האפשרות לראות אותה, דבר שעלה לה בזמן העבודה שלה על העבודות שלה

והיא התחילה למלצר יותר בשעות הבוקר ולצייר פחות.

למרות שהיא לא יחסה לזה יותר מידי חשיבות, עדין זה נשמע שזה חסר לה.

אשלי הייתה שולחת לי עדכונים לגבי הדברים המעניינים שכותבים

עליי בעיתונים, משהו שמעולם לא עקבתי אחריו

אבל היה בזה משהו מאוד מבדר, בתקשורת התחילו לעלות הרבה השערות

לגבי למה אני מגיע מספר פעמים בשבוע לבניין שאשלי התגוררה בו מחוץ לעיר, האם החברה שלי

מתכוונת להשתלט שם על האזור ולבנות עוד איזה בניין משרדים או שכונת מגורים

יוקרית, או האם מדובר באיזה מפגשים של העולם התחתון.

ידעתי שברגע שאני ואשלי נופיע יותר בציבור ביחד היא תהפוך במהירות

לעניין רב, שלא הייתי בטוח איך היא מרגישה בעניין

לא יצא לנו עדין לנהל את השיחה הזאת אם כי גלוריה האיצה בי ללא סוף

לעשות את זה כי שוב, מסיבת יום ההולדת שלי מתקרבת

וזה משהו שאני צריך לדבר עליו עם אשלי.

חוג החברים שלי נכנס בצורה מהירה לתוך עולם העסקים, פתאום יכולתי להבין

למה אנשי עסקים צריכים לוותר על הרבה דברים והם בכלל לא שמים לב אליהם,

העולם הזה משתלט על הכול, ברגע שאתה איש עסקים מצליח זה אוטומטית

מנתק אותך משאר הדברים שהיו שם לפני כן.

כשבסופו של דבר העברת הבעלות הייתה סופית, קיבלתי את כל הכוח להחליט

את ההחלטות שלי בעצמי עבור הרבה מאוד אנשים, שאני עדין לא כל-כך מצליח

לתפוס את כולו, אני מנסה עדין ללמוד תוך כדי אבל לפעמים זה מתסכל מאוד

וכל מה שאני רוצה זה לברוח ולהסתגר באיזה מקום

ולא לחשוב על שום דבר.

הייתי צריך עוד עזרה גלוריה בהחלט קיבלה עוד תפקידים שמתלווים

לתפקיד של העוזרת האישית שלי, שהיא לא הסכימה לוותר עליו בשום אופן ולא משנה מה היו האפשריות

שעמדו לפניה, לכן הייתי צריך עוד מישהו שהיה המזכיר שלי

רק המחשבה על זה העלתה חיוך בלתי נשלט על שפתיי, גלוריה התעקשה שהפעם

אני אקבל גבר לתפקיד הזה, תהיתי לעצמי מאיזה סיבה

אבל נתתי לה את האפשרות לעשות את זה בלעדי.

וכך הגיע מרק לעבוד במעגל הקטן שלי, מרק לדבריה של גלוריה

היה הדבר הכי טוב שקרה בחיים שלי שכמובן נאצלתי להסכים איתה אחרי הכל,

יש לה חוש לדברים האלה.

מרק היה בחור גבוהה שלפעמים היה אפשר לחשוב עליו שהוא שומר ראש

או משהו, הוא לא נראה לי עשוי מחומר של עבודה במענה לטלפונים

אבל שום דבר לא עצר את גלוריה.

אז כן, כמו שאמרתי, כל העולם הזה מורכב מהבטחות ושוב הבטחות

החיים שלי הם הבטחה אחת גדולה שהבטחתי לעצמי שאני אוכל לעמוד בה.

עברתי על המיילים שלי ובחנתי את היומן של שוב לראות מה הדברים

שאני עוד צריך להספיק בשבוע הקרוב, ואז ראיתי את סוף השבוע הבא

שהיה מסומן לי כיום המסיבה שלי.

עצמתי את העיניים שלי וניסיתי לזכור שזה לא כל-כך נורא, פשוט זה הגיע מהר

יותר ממה שציפיתי לו הפעם למרות שזה תמיד מגיע באותו התאריך כל

שנה, לרגע הרגשתי שהמוח שלי מאכזב אותי עם יציאות מפגרות.

סגרתי את המחשב שלי לוקח את הדברים שלי והייתי בדרכי

מחוץ למשרד, שינה חייכה אליי כשיצאתי

החזרתי לה חיוך וירדתי במעלית.

עברתי בדרך לדירה של אשלי ואספתי לנו את ההזמנה של ההמבורגרים

שתכננתי לאכול כבר הרבה זמן, צערי הרב לגבי בישולים זה היה הצד החלש שלי

והאמת שגם שלה, אשלי ממש לא ידעה לבשל

ולכן רוב הפעמים היינו מזמנים פשוט אוכל זוועתי אחר ומתנסים בכל מיני דברים

שאני די בטוח היו יכולים להרוג אנשים נורמלים.

צלצלתי בדלת והיא פתחה אותה בחיוך ומבט כחול

השיער שלה ממש ארך בזמן הזה, והיא התחילה להפתיע אותי בכל מיני תסרוקות מוזרות

שלא הייתי בטוח האם להתעלם מהן או שאני צריך להגיד לה עליהן משהו.

"הבאתי אוכל" אמרתי בגאווה כאילו אני זה שעמד והכין אותם

"זה היה צייד טוב?" היא שאלה אותי כשפתחה את השקיות

וגילתה שזה המבורגרים "כן, כמו שאת רואה" צחקתי איתה

זרקתי את הג'קט שלי על הספה שלה והתיישבתי במקום הקבוע שלי מולה

במטבח, היא הוציאה לנו צלחות והעבירה לי את הצלחת שלי עם הצ'יפס וההמבורגר

מתיישבת במקום שלה.

"אני מרגישה מפורסמת" היא אמרה אחרי כמה דקות

"באמת?" שאלתי אותה "כן, השבוע אני סופרת שזאת הפעם השלישית שאני רואה אותך"

העיניים הכחולות שלה נצצו "את יודעת שאם זה היה תלוי רק בי

הייתי מעביר אותך למקום כזה שאוכל לראות בו כל דקה"

"אני לא בטוחה שזה רעיון טוב" היא מיהרה להגיד

"למה?" שאלתי בזמן ששנינו אוכלים

"אתה יודע מה אומרים על זוגות שרואים אחד את השני יותר מידי?"

חייכתי אליה "מיותר להגיד שאין לי שום מושג"

אשלי החזירה לי חיוך מבוייש היא ידעה היטב שמעולם לא ניהלתי שום מערכת

יחסים זוגית ואין לי שום מושג מה הנורמות "אז, לידע כללי הם מתחילים לשנוא אחד את השני"

פקחתי את העיניים שלי "אז אולי כדי לי לצמצם את השעות שאני מבלה פה?"

שאלתי בחשש ואשלי הרימה צ'יפס מהצלחת שלה וזרקה אותו לעברי

"מה זה היה?" שאלתי מופתע, לא זכור לי שזרקו עלי מתישהו אוכל

"זה כדי שלא יעלו לך רעיונות דפוקים לראש" היא אמרה וקרצה אלי.

"באמת?" שאלתי אותה שוב וקמתי מהכיסא שלי

במהירות מה שגרם לה לקום גם מהכיסא שלה

למזלי לא היה לה הרבה לאן לברוח ממני והצלחתי לתפוס אותה בקלות

הרמתי אותה על הידיים שלי והושבתי אותה על הספה האדומה שלה

היא נישקה אותי כאילו לא ראתה אותי באמת הרבה זמן

החזרתי לה את אותו החום שהיא נתנה לי, המשכנו להתנשק והרגשתי

שאני מתחיל לאבד את תחושת הזמן שאני נמצא איתה.

קטעתי את עצמי ושוב פגשו אותי זוג לחיים סומוקות

"יש לי יום הולדת" אמרתי לה, והיא פקחה את עינייה

"לא היום" מיהרתי להשלים את המשפט וראיתי את המבט המבוהל שלה

נרגע מעט "בסוף שבוע הבא, אני סוג של מארגן מפגש קטן כזה לציון האירוע"

"אוקי" אמרה אשלי "אני צריך שתבואי איתי"

היא הסתייגה לרגע "כמה קטן המפגש?"

"משהו כמו 150-170 איש" מלמלתי בתקווה שהיא לא תשמע

"מה? זה מפגש קטן?" היא שאלה במהירות והקול שלה עלה עם כל מילה שאמרה

"אני לא באמת רוצה את הדבר הזה, אבל אני חייב ואם אני חייב

אז אני צריך אותך לצידי"

"אוקי" היא אמרה בקול חלש

"כנראה שאני אהיה חייבת להיכנס לזה" היא המשיכה

"אני מבטיח לך שזה יהיה מהיר"

"בסדר, אני בוטחת בך" היא אמרה בחיוך

החזרתי לה נשיקה כאות לתודה

"את תהיי הדבר החם הבא" מלמלתי לתוך האוזן שלה

"אם אני כבר הדבר החם הזה?" היא לחשה לתוך האוזן שלי עכשיו.

מחשבה זדונית גלשה לתוך התודעה שלי

וחיוך התלווה אליה מדליק ניצוץ בתוך העיניים הכחולות שלה

הרמתי את אשלי על הידיים שלי באותה הקלילות כמו תמיד ונשאתי אותה על למקלחת

פותח את ברז המים ונותן להם לרדת

יכולתי לראות שהיא אוהבת את השטויות שלי היא הוציאה את החולצה

שלבשתי מתוך המכנס שלי ופתחה את הכפתורים מפשיטה אותי ברגע

האדים מילו את החלל שעמדנו בו והאור פתאום נראה עמום יותר

אשלי הרימה את הידיים שלה והוצאתי אותה מתוך הטישרט שהיא לבשה

משאיר אותה במכנס קצרצר שהיא לבשה

היא התחילה לפתוח במיומנות את המכנס שלי ואני את שלה,

משאירים את עצמינו חשופים בתוך החלל המלא אדים הזה

העברתי את הידיים שלי על הגוף שלה שלא ידעתי שובע ממנו, היא שיחררה את השיער שלה

שעכשיו היה ברור לי שמגיע לה עד הכפתיים

והבלונד הזה גרם לי ללכת לאיבוד אפילו יותר

הידיים שלה חיפשו אותי למרות שלא הלכתי באמת לשום מקום

מוביל אותה יחד איתי לתוך זרם המים החמים.

הנשיקות האלה שלה שיגעו לי את כל החושים שהיו קיימים אצלי

מנערים כל פעם מחדש את הדברים שחשבתי שאני יודע עליה, כל פעם

היא הייתה מצליחה להתעלות על הפעמים הקודמות, והקלות שהיא גרמה לי

לחזור ולרצות אותה הייתה כואבת ומתוקה כאחד.

הרמתי אותה אליי קרוב יותר ממשיך לטעום ממנה עוד

היא תפסה את שיערות ראשי בחוזקה והכתיבה את הקצב הברור שלה

הטבע שבדברים שהייתי רגיל אליהם נמחקו כלא היו, רציתי לענג אותה

רציתי לתת לה את כל מה שיכולתי לתת כדי שאצליח להעביר אליה

אפילו חלק ממה שאני מעבירה אליי רק בעזרת מבט כחול אחד.

היא נצמדה חזק יותר ולחשה אליי

בקושי הצלחתי לשמוע משהו בין דפיקות הלב שלי ולרעש של המים

הנשימה שלי הייתה חזקה מידי ולא הצלחתי לפרש את מה שהיא אמרה לי.

הייתי מרוכז לגמרי בגוף שלה ובמה שיכול לגרום לה להרגיש טוב.

אשלי ייבשה את השיער שלה במגבת לבנה

ואני התבוננתי בה ישירות המהיטה שלה בשילוב ידיים וחיוך מפגר

"מה קרה?" היא שאלה אותי והניחה את המגבת המיטה

היא עמדה מולי בסט תחרה סגול ושיער רטוב

באותו הרגע התחילה להתגבש במוחי מחשבה, מחשבה שלאט-לאט התחילה לקבל

צורה ברורה יותר ויותר, משכתי בכפתיים שלי

"אני יודע שאני צריך לנסוע לדירה שלי אבל אני לא רואה את עצמי מצליח לעשות את זה"

היא תיפסה על המיטה והתיישבה לצידי

"אתה יודע שאני אוהבת שאתה נשאר לישון כאן"

"באמת? חשבתי שפשוט אין לך ברירה כי אני נרדם כמעט אוטומטית אחרי זה"

היא צחקה והניחה את הראש שלה על החזה שלי, עטפתי אותה ביד אחת

והיא העבירה את היד שלה על פס התחתונים שלבשתי

"אמרת משהו במקלחת" אמרתי לה בשקט

"לא הצלחתי להבין את מה שאמרת"

היא שתקה "זה לא חשוב"

"את בטוחה?" ניסיתי שוב

היא הינהנה בראשה.

"גלוריה, לעזאזל!" צעקתי עליה

והיא קימטה את הגבות שלה לעברי ואצבע מורה קפצה מולי

"תרגע" היא אמר בתוקף

"נו באמת" מלמלתי ביוש

בצורה מאוד לא ברורה מצאתי את עצמי עומד בתוך בית הורי שהפך בצורה

מאוד מחשידה ממסיבה של 170 איש למשהו הרבה יותר גדול.

גלוריה כנראה לא ידע מתי להפסיק ואני נתתי לה יד רחבה מידי

כל אירוע התרמה שהייתי בו נראה הרבה יותר מצומצם מאשר מסיבת יום ההולדת ה-26

שלי. עצמתי את העיניים שלי כאילו מנסה לשכוח את מה שראיתי כרגע

"אתה עוד תודה לי" היא אמרה והצמידה את האייפון שלה לאוזנה

ופשוט הסתובבה לצד השני

"ג'יימס" היא נופפה לי מרחוק

ואני התקרבתי אליה, היא הייתה בעלת שיער כסוף וחיוך מתוק

"אמא" אמרתי ונישקתי אותה על הלחי

"איפה היית?" שאלתי אותה והיא בחנה אותי תחת זכוכית מגדלת

"מה זאת אומרת? כאן כמובן" קולה תמיד היה מעודן כל-כך אפילו כשהיא הייתה עצבנית

או לא רוצה זה כמעט אף פעם לא היה ניכר עליה

"ולא ראית את כל מה שגלוריה עושה בבית שלך?"

"זה היה הרעיון שלי" היא אמרה בחיוך

הרגשתי שאין מי שיגבה אותי במצב הנוחכי שאני נמצא בו

"אני מרים ידיים" הודתי בפניה "הפכת להיות לחוץ כל-כך" היא שפטה אותי

"מעניין למה" מלמלתי לעצמי

"אני באמת מתחרטת שאני לא רואה אותך יותר" היא אמרה בקולה במעודן

"את כל הזמן בטיולים סביב העולם" עניתי לה בקצרה

"כן" היא לא התווכחה איתי הרבה על זה, זה היה ברור שגם פה לא הייתה לנו

מערכת יחסים חמה ואוהבת, אלא פשוט משהו שהיה, אין לזה הגדרה ברורה

ואני מעולם לא התעמקתי בלמצוא אותה, בדומה למה שיש לי עם אבי

הם פשוט פה, ואנחנו סוג של המשפחה המושלמת

שבאמת אני לא כל-כך בטוח שאנחנו יודעים אחד על השני יותר מידי.

אמא שלי תמיד נחשבה כאישתו של... והיא אהבה את זה.

"ג'יימס" גלוריה קראה לי שסימה את שיחת הטלפון שלה

וגרמה לי להרגיש כמו יו-יו "כן?"

"שלחתי את השמלה לאשלי, הם אמורים להביא אותה במשלוח תוך שעה"

הסתכלתי על השעון שלי "בסדר"

אמא שלי בחנה אותי במבט והחזירה אותו לגלוריה

ששאלה אולי בעיניים מבולבלות "לא עכשיו" אמרתי לה

והיא נשכה את שפתיה "מצטערת" היא מלמלה לעברי

"אמא אנחנו נתראה בערב" אמרתי לה ועזבתי את שניהן ונסעתי להתארגן בעצמי

לקראת האירוע שהרגיש לי פתאום שהשליטה בו פשוט ברחה מידיי.

חליפת הארמני שלי ישבה עלי בול כמו כפפה, היד שלי הייתה מעוטרת בשעון הרולקס

שהייתי משתמש בו בדיוק לדברים כאלה

וכמובן שהפעם הייתה לי הפתעה שגרמה ללב שלי לדהור מהר יותר.

עצרתי ליד הבית של אשלי ושלחתי לה הודעה שאני כאן, היא ירדה אחרי מספר דקות

וגרמה לליבי להחסיר פעימה.

יצאתי מהבנטלי ופגשתי אותה בחיוך המטומטם שאני חושב שהפך לקטע שלי

שהייתי לצידה, היא לבשה את השמלה שאני ביקשתי מגלוריה לשלוח אליה

זאת הייתה שמלת קוקטיל שחורה עם גב פתוח

שישבה עליה בצורה מושלמת, שיערה הבלונדיני היה פזור והיא לבשה עקבים

מה שגרם לה שוב להיראות גבוהה יותר

לא ידעתי שובע מהבחורה הזאת והיא המשיכה להפתיע אותי שוב ושוב

"באמת, ג'יימס" היא אמרה שראתה אותי

"את נראת מדהים" אמרתי בקול שקט ולא יכולתי להסתיר את ההתלהבות שלי

"ממתי אתה צריך לקנות לי גם שמלות?"

היא זעפה קצת "מהרגע שהחלטתי שאני רוצה לראות אותך לובשת אותה"

חייכתי אליה, הפנים שלה זהרו וראיתי את זה עליה

אולי זה לא משהו שהיא רצתה שאני יעשה בשבילה, אבל אני יכול לראות

שהיא כן העריכה את זה.

"לפני שנלך" אמרתי ודחפתי יד לכיס של הג'קט הארמני שלי

הוצאתי משם קופסא והצגתי אותה בפניה

העיניים הכחולות שלה נפקחו לרווחה והיא הרימה אותם מהקופסא אליי

"ג'יימס," היא התחילה

"זה לא מה שאת חושבת" ניסיתי להרגיע אותה, פתחתי את הקופסא בשבילה

ושלפתי ממנה צמיד יהלומים בשיבוץ של אבנים כחולות שתאמו לעיניים שלה,

לקחתי את יד ימין שלה וענדתי אותו עליה.

היא בחנה אותו "זה מדהים" היא אמרה "אני שמח שאת אוהבת" אמרתי לה

ולקחתי את ידה, מוביל אותה בחזרה לבנטלי שאוכל לקחת אותה לבית של הורי.

היא כמעט ולא אמרה מילה בזמן שנהגתי

היא שיחקה ללא סטופ בשרשרת הפרפר שהיא ענדה על צווארה

שתמיד הייתה שם, בכל חיפוש של האצבעות הלבנות שלה

היא תמיד מצאה אותה שם, ניסיתי לא להפנות את צומת הלב שלי לזה יותר מידי

אבל היא תמיד הייתה מרוחקת כל-כך כשהיא עשתה את זה.

נסעתי בחזרה לעיר, הבית של ההורים שלי היה בהחלט נתח גדול מהפרוייקטים הראשונים

שאבי יצר לעצמו והצליח בזה מאוד, הייתי רגיל שרוב האירועים בתרחשו תמיד

בבית הזה, מאז שהייתי ילד קטן.

המקום היה מלא מכוניות וצלמים שהגיעו לחגוג איתי את יום ההולדת שלי.

עצרתי את הבנטלי בכניסה ויהא הסתכלה עליי במבט שואל

"אל תדאגי, תחייכי ופשוט תהני" עניתי לה בחיוך

היא חייכה אליי בחזרה ולקחה נשימה עמוקה.

יצאתי מהרכב וצעדתי בביטחון מלא לצד השני, פותח את הדלת לאשלי

ולוקח אותה בידיי, הצלמים קפצו עלינו מכל עבר בזכות עבודה הנעמה של גלוריה.

אשלי נראתה משגע בשמלה שהיא לבשה והם התחילו להעריף עליה שאלות

לחשתי באוזנה "תתעלמי, ותחייכי"

היא הייתה מדהימה, ועשתה את זה
עברנו את שביל הצלמים ונישקתי את ידה של אשלי

"את בסדר?" שאלתי אותה

"כן, אני חושבת שלא הייתי מוכנה לזה לגמרי" היא אמרה בשקט

"זה הכל שטויות, אני מבטיח לך שזה ילך וישתפר"

מלצרית ניגשה אלינו והגישה לנו כוסות שמפניה בדרכינו לתוך הבית

שמעתי מכל עבר אנשים שבירכו אותי והייתי צריך ללחוץ הרבה ידיים מה שהשאיר את אשלי

לצידי וגרם להרבה שאלות, גלוריה ניגשה אלינו כשהיא לובשת שמלה לבנה עם קשירה

ונראת מחוטבת כתמיד "ג'יימס" היא אמרה

"איחרת" היא אמרה כדרך אגב "אני יודע" מלמלתי לעברה

היא הסתכלה על אשלי "נחמד לראות אותך" היא אמרה בקול וחיבקה את אשלי

כאילו הייתה החברה הכי טובה שלה

"גם לי אותך" אמרה אשלי וחייכה במתיקות

"אני אגנוב אותך לכמה רגעים עד שג'יימס יתפנה כי הוא איחר ויש כמה אנשים

שמאוד להוטים לראות אותו" היא אמרה והאיצה בו

"אני כבר חוזר" אמרתי והשארתי את גלוריה עם אשלי

עליתי על הבמה שהלהקה שאני מתאר לעצמי אמא שלי דאגה לסדר

ניגנה שם עד לפני רגע והייתי צריך להגיד לכולם כמה שאני שמח שהם פה וחוגגים איתי

את יום הולדתי, וכמובן שאר הדברים שאני הייתי צריך להגיד

שנכתבו עבורי בידי מרק.

בזווית עיניי ראיתי את ההורים שלי, וידעתי שזה הולך להיות השלב הבא שאני צריך

לעשות. ירדתי מהבמה לקחתי נשימה עמוקה וחזרתי לגלוריה ואשלי שנראו מיודדות מתמיד

"פספסתי משהו?" שאלתי ששמעתי את הצחוק המתגלגל של גלוריה

"לא נראה לי, בדיוק ספרתי לאשלי שאתה גרוע בתזמונים"

"אז אתן מדברות עלי מאחורי הגב?" שאלתי וזרקתי מבט לעבר גלוריה

"לא בדיוק, היית מולינו כל הזמן הזה" והיא סימה את זה שעמדתי על הבמה

"תודה על העזרה גלוריה" אמרתי בנחישות ולקחתי את ידה של אשלי

"תודה" אמרה אשלי

"לאן עכשיו?" היא שאלה שהובלתי אותה

"את רואה את הזוג הזה שעומד שם?" הפנתי את מבט לעבר ההורים שלי

הם היו אלגנטים כתמיד ונראו מאוד מאופקים

"כן" אמרה אשלי "זה ההורים שלי" "הא" היא אמרה בקלילות

"זה נחמד, פוגשים היום גם את ההורים" היא אמרה וחייכה

"אמא אבא"
"ג'יי" אמר אבי בקולו הסמכותי כאילו לסוג של אישור כלשהו

אמא שלי כהרגלה חייכה במתיקות יתר

"אני רוצה שתכירו את אשלי"

"אשלי, אלא הם ג'ורג' וסופיה" "נעים מאוד" אמרה אשלי

אמא שלי הצליחה להחליף את הפרצוף הרגיל שלה בפרצוף מותפע

"נעים גם לי יקירה" היא אמרה

אבי הניד בראשו בתשובה

מבטה של אמי ישר קפץ אליי "ג'יי, איזה הפתעה נעימה" היא אמרה אך

עדין לא הצליחה לחזור לפרצוף הרגיל שלה, היא המשיכה לבחון את אשלי

"כן, אנחנו יוצאים כבר כמה חודשים"

"מדהים" אמרה אמא שלי ולחצה את ידו של אבי

"אני חושבת שאולי כדי לנו לשבת ולהכיר אותך קצת יותר יקירה" היא הוסיפה

"אני אשמח לעשות את זה" אמרה אשלי בחום

"גם אנחנו" הוסיף אבי.

"ג'יימס" אמרה גלוריה ונגעה בכתף שלי
"מצטערת להפריע, אנחנו צריכים עוד כמה תמונות" היא אמרה בשקט

"תגידי אין לך רגע שאת יושבת בו?" שאלתי אותה

"אנחנו צריכים לזוז" אמרה גלוריה והפנתה את זה כרגע להורים שלי.

מרק הצטרף אלינו ונתן לגלוריה את האייפון שלה

"עוד רגע" אמרה גלוריה ותפסה את ידה של אשלי מושכת אותה איתה

"מה קרה?" שאלה אשלי "הם צריכים כמה תמונות שלו" אמרה גלוריה

ועצרה אותה מלהתקדם איתי.

"אני ממש מצטער" אמרתי לאשלי "זה בסדר, זה היום הולדת שלך" היא חייכה

"דרך אגב, לא הספקתי לתת לך את המתנה שלך"

טעפתי אותה בידי "אבל את פה" אמרתי וראיתי שוב את הגוון המוכר הזה

מתחיל לתפשט על פניה. "אני רצינית איתך" היא אמרה לי

"בסדר, בסדר אני אשמח לקבל כל מה שתראי לנכון"

היא דחפה אותי קלות, תהיתי לעצמי אם היה לה פה צ'יפס כנראה שהוא היה עף עלי

גם כן.

"גלוריה מלחיצה אותי קצת" אמרה אשלי בשקט

"באמת?" שאלתי אותה לא יכול לעצור את הצחוק שלי

"אמרת שהיא העוזרת האישית שלך לא?" היא המשיכה

"כן, בהחלט"

"אני מקווה שאתה משלם לה מספיק, לבחורה הזאת יש אנרגיות"

היא צחקה ביחד איתי "תאמיני לי, אני מנסה להחליף לה תפקיד בחמש שנים האחרונות"

"בחורה בת מזל" אמרה אשלי

"את יודעת, אני חושב שהספיק לי" אמרתי וקראתי למרק

"מרק אני חושב שאנחנו נעבור הלאה"

הוא התבונן בי "אני צריך להגיד לגלוריה" הוא אמר

"אין שום צורך, תגיד לה אחרי שנלך" לקחתי את ידה של אשלי

והוצאתי אותה מהבית, למזלינו שביל הצלמים שגלוריה ארגנה גם לא היה שם, ביקשתי

שיביאו לי את הרכב שלי.
"אני מודה לך מאוד על זה שהיית כאן איתי"

"זה היה מאוד מעניין" היא אמרה ונצמדה אליי

"את יודעת שכנראה מחר תהיי מרוחה על כמה וכמה עיתונים"
היא משכה בכתפייה "למי אכפת? יש לי שמלה מדהימה צמיד לא שפוי ואותך" .

לפעמים המילים שלה גרמו לי לרצות ולברוח איתה לאנשהו ולהיות רק איתה.

רציתי לקחת אותה אלי, אבל היא התעקשה שאני אקח אותה בחזרה אליה

שהיא תוכל להעניק לי את המתנה שלי, וזה מה שעשינו.

"תשב פה" היא אמרה "ותעצום עיניים"

עשיתי כדבריה , ישבתי על הספה שלה ועצמתי עיניים כמו ילד קטן

"עכשיו אתה יכול לפקוח" היא אמרה,

פקחתי את עיניי והיא עמדה מולי אוחזת בידה תמונה, זאת הייתה תמונה מאוד

פסטורלית, זה היה נוף של עצים גבוהים וירוקים על רקע של הרים כשאור המדמדומים

פגע בהם והשמש הייתה ממש לקראת שקיעה.

כמו שתמיד ידעתי על עצמי אני לא טיפוס שמבין הרבה באומנות, אבל ידעתי

לזהות היטב משהו טוב שראיתי אותו, וזה מה שזה היה

"אני מבינה שבעולם שלך אפשר ללכת לאיבוד מאוד מהר ופשוט לשכוח

את מה שחשוב באמת. אבל אני רוצה שבכל פעם שתסתכל על זה, זה יזכיר לך

שיש גם דברים שלא קשורים לעולם שאתה מנהל, אלא שהם עדין נמצאים שם בחוץ."

"זה מדהים" עניתי לה והיא חייכה בגאווה

"מתי הספקת לעשות את זה?"

"הקדשתי לזה כמה ימים וזה מה שקרה" היא בחנה את היצירה של עצמה

"אני מת על זה" הודתי בפניה

אשלי הניחה את התמונה בצד והושיטה לי את ידה

"אתה מוכן לחלק השני?" היא שאלה בחיוך.

פקחתי את עיניי בפתאומיות, משהו הקפיץ אותי מתוך חלום

החדר עדין היה חשוך, החלון שבחדרה של אשלי היה פתוח והכניס משאב רוח רענן

לתוך החלל שהייתי בו. הסתכלתי מסביב אבל לא מצאתי את אשלי

קמתי מהמיטה וצעדתי בתוך החושך, הכל היה שתק כל-כך

לא שמעתי ולא ממש הצלחתי לראות שום דבר

הדלת בסדטויו שלה הייתה חצי פתוחה, תהיתי לעצמי אולי היא שם.

צעדתי בשקט ודחפתי את הדלת קלות בשביל שאוכל להיכנס פנימה

ראיתי אותה יושבת על הרצפה לבושה בחלוק המשי הפרחוני שלה כשרק האור

העמום מהירח מצליח לחדור את הווילונות שבחדר

היא הייתה מרוחקת בזמן שהצבעות של יד ימין שלה טפסו את השרשרת שעל צווארה

וגלגלו את התליון ימינה ושמאלה, הלוך וחזור

"אשלי?" אמרתי בשקט

היא מיהרה להניח לשרשרת שלה ולהעביר את מבטה אליי

"מה קרה?" היא שאלה אותי כאילו מופתעת לראות אותי

"את בסדר?" שאלתי אותה בזמן שהיא עדין יושבת בפינה הזאת שמצאה לעצמה

"בוודאי" היא ענתה בקלילות

"למה אתה לא ישן?"

"זאת שאלה שאני יכול לשאול אותך"

"משהו העיר אותי" היא אמרה שוב באותה קלילות

ניגשתי אליה והושטתי לה את ידיי עוזר לה לקום מהישיבה,

היא עטפה אותי בשתי ידה שהיו קרות כתמיד ונצמדה ללב שלי

לוקחת נשימה עמוקה, עטפתי אותה בחזרה

מנסה כאילו לנחם אותה ממשהו שלא הייתי בטוח בכלל שאני צריך לעשות.

חזרנו למיטה ואשלי המשיכה להחזיק בי באותה צורה

גם אחרי שנרדמתי הראש שלה נח על החזה שלי ויד אחת שלי המשיכה לעטוף אותה.

זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותה עושה את זה גם במהלך

הלילה, אבל לצערי הרב זאת לא הייתה הפעם האחרונה.

 

כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: