עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

החיים שלי, העולם שלי ומי שאני.

jennyno19887@gmail.com
חברים
אני ?אילנהאורjulisee from the heartהדס
The darkIM ALLoLaThe Cheshire CatCassidy DrakeThelse
אביחי
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
ארכיון
-About Me-

לכל אחד מאיתנו יש צד אפל
גם לי יש אחד כזה.
-Music-
- Green Day
- Red Hot Chili Peppers
- Guns and Ross
- Three Days Grace
- Nightwish
- Nickelback
- Apocalyptica
- Within Temptation
- Slipknot
- Nirvana
- Lacuna Coil
- Shinedown
- Placebo
- AFI
Forever Yours
•  הקדמה
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 6.5
•  סוף
Broken
•  הקדמה
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  סוף
Broken Pieces
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
•  פרק 9
•  סוף
Fire and ice
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
-Songs By Me-
-Words Of Wisdom-
"Live The Life You Love"
-Lyrics From Songs-
I only wish you weren't my friend"
Then I could hurt you in the end
"I never claimed to be a saint
-Slipknot-
Fly Away


פרק 5

23/02/2014 13:42
Jenny
סיפור

התמונה של אשלי הייתה תלויה על הקיר במשרד החדש שלי

שעבר את השיפוצים שהחלטתי להכניס לתוכו, לשנות קצת את האווירה הקרה

שהייתה שם ועכשיו התמונה הזאת התאימה בול לתופסות שהכנסתי לתוכו.

יום הולדתי ה-26 היה בהחלט להצלחה מסחררת לדבריה של גלוריה

שעם השבועות שעברו שחכה את ההברזה שלי מאותו הערב.

סוף-סוף הצלחתי לתפוס את הפיקוד שרציתי על החברה והצלחתי לסדר לעצמי

סדר יום שפחות או יותר הצליח לכלול את הדברים שאני רציתי בתוכו ולא רק עבודה סביב

השעון ללא הפסקה. חודשים מאז יום ההולדת שלי

והעיתונים עדין לא מצליחים לשחרר את העובדה שאני דווקא מצליח לא רע בתפקיד

החדש שלי.

אשלי בהחלט הייתה השיחה המעניינת שכולם דיברו עליה, כמו שאמרתי לה

הם לא הניחו לה בקלות, מידי פעם היא הייתה מעדכנת אותי שהם חיכו לה מחוץ למסעדה

בסוף המשמרת בשביל לבדוק האם היא נפגשת איתי.

אבל ההחלטה החכמה שלנו הייתה פשוט לנסות ולהתעלם מזה כמה שאפשר.

התעקשתי שאשלי תעבוד כמה שפחות במסעדה ותקדיש כמה שיותר זמן

לתערוכה שהיא כל-כך חולמת עליה ואני אדאג לכל השאר

דבר שלא שימח אותה יותר מידי, עורר אצלנו ריב שהיה לי קשה להתנער ממנו

זמן ארוך. היא עמדה על שלה כמובן ולא השאירה לי הרבה מקום בעניין

למרות שמאוד רציתי לטפל בה בצורה הכי טובה שיכולתי,

ויכולתי לספק לה את כל מה שהיא רצתה אי פעם, אבל לא היה טעם להתווכח איתה בנושא

אני שמח שלפחות חלק מהמתנות שלי היא כן הסכימה לקבל.


הסתכלתי מהחלון במשרד שלי בזמן שמרק עבר איתי על סדר היום

ניסיתי להעמיד פנים שאני לגמרי מרוכז אבל זה לא ממש הצליח.

הנהנתי בראשי על כל דבר שהוא אמר ובעצמי הייתי מרוכז בדבר אחד שעניין אותי יותר מהכול

רציתי חופש.

"זה הכול" הוא אמר והסתכל עליי

"בסדר" אמרתי וחייכתי אליו

"חשבתי לקחת חופש קצר של יומיים בסוף שבוע הזה" הוספתי

ומרק רשם את הדברים

"עוד משהו?"

"אני חושב שלא".

מרק השאיר אותי לבד אבל לא להרבה זמן

גלוריה התפרצה למשרדי במהירות לפני שהספקתי לקלוט

"ג'יי" היא אמרה ונחתה על הכיסא

"מה יש?" שאלתי

"תפתח את המייל שלך!" היא אמרה

הרמתי את חלון המייל וראיתי שקיבלנו את האישור שביקשתי לגבי פרויקט דירות חדש

שאני רציתי לעשות "נפלא!" אמרתי מרוצה

"אתה צריך באמת לעשות משהו עם המייל שלך."

"למה?" "כי אתה פשוט לא עוקב אחריו כמו שצריך"

היא קמה מהכיסא ועברה לצד שלי משתלטת על המחשב שלי

"סליחה!" אמרתי בקול "ששש" היא השתיקה אותי

"זהו, עכשיו זה יצפצף לך בכל מקום" היא אמרה בגאווה

"כן, טוב אני בכוונה לא רציתי לשמוע אותו כל היום"

"אין מה לעשות" היא אמרה והוציאה את האייפד שלה מתחילה להקליד במהירות

"גלוריה?" שאלתי אותה שהבחנתי באבן מנצנצת על האצבע שלה

"כן" היא אמרה והרימה את עיניה

"זה חדש?" שאלתי אותה מצביע על היד שלה

היא הסמיקה "שחכתי מזה לגמרי" היא אמרה והושיטה לי את היד שלה

היא ענדה טבעת יהלום מנצנצת "זה מה שאני חושב שזה"

שאלתי שוב "כן" היא אמרה והזיזה את היד שלה בחוסר נוחות

חייכתי אליה "אני האחרון לדעת נכון?"

"ממש לא!" היא הרימה את קולה

"זה קרה שלשום ואני, לא יודעת אמרתי,כן"

"מי הבחור המאושר?"

גלוריה שוב חייכה במבוכה

והצליבה רגליים "מרק" היא אמרה בשקט

"מרק, מרק?" שאלתי אותה וזרקתי מבט לדלת שבחוץ

"כן" היא אמרה והרימה גבה
"מתי זה קרה?" שאלתי

"לא, בעצם אני לא צריך לדעת את זה. מזל טוב" אמרתי במהירות

וקמתי מהכיסא שלי שאוכל לחבק אותה כראוי

"תודה" היא ענתה בחיוך

"אני מרגיש שאני צריך ממש לקבל את מרק למשפחה כרגע"

"אולי רצוי באמת"

"אני באמת ממש שמח בשבילכם"

גלוריה עדין החזיקה אותי קרוב כאילו לא יכולה לעזוב

"קרה משהו?" שאלתי אותה

"לא, פשוט לא רק שלשום הבנתי את זה." היא דיברה בשקט

"את מה?" עודדתי אותה להמשיך

"שאני לא אוכל להיות איתך." היא מלמלה לתוכי,

ואז זה קרה. משהו בתוך ראשי נדלק כאילו היה לנורה מקולקלת

שהחליטה להידלק פתאום.

איזה אידיוט, חשבתי לעצמי. היא הייתה מאוהבת בי.

ולראשונה הבנתי שזה רגש שונה לחלוטין.

שאלות רבות התחילו לעלות בתוך ראשי. תהייתי ממתי זה?

האם זה מאז הפעם הראשונה שהיינו ביחד לפני שבע שנים?

או שזה פשוט קרה תוך כדי תנועה?

האחיזה שלי בה התחזקה, היא תמיד הייתה פה בשבילי

בטח שברתי לה את הלב אין ספור פעמים והיא תמיד נשארה.

"אין לי מילים." מלמלתי אליה

"זה בסדר, אני חושבת שזה טוב שזה קרה"

"את יודעת שאני רוצה שתהיי מאושרת נכון?"

"אני מאמינה שכן." היא מלמלה

"אז אני מצטער גלוריה, על הכול"

היא הרימה את הראש שלה ממני והסתכלה לתוך עיניי

היד שלה עברה על הלחי שלי והרגשתי פתאום שוב את הצורך הדפוק הזה שלי

לנשק אותה, כי זה הדבר שהייתי כי טוב בו כשזה היה נוגע אליה.

אבל, זה לא קרה.

היא לא עשתה את הצד שלה ואני לא עשיתי את שלי.

אני חושב שזה היה הרגע הזה שבו זה תם ונשלם.

דבר לא ישתנה מבחינתי, אני הייתי כן, איתה ואני רוצה שהיא תהיה מאושרת

ואם מרק עושה אתה מאושרת אז אני איתה בכל החלטה.

"את יודעת." אמרתי בהתלהבות והיא שיחררה אותי

"מאחר ששניכם עובדים אצלי אז זה כאילו שאני עצמי מארגן את החתונה שלכם, תהיתי לעצמי

למה לא לתת לכם גם ירח דבש על חשבוני"

שילבתי את הידיים שלי בגאווה, גלוריה העלתה חיוך

"אתה פריק של שליטה עכשיו?"

"חשבתי שזה יכול להיות שינוי מרענן"

"תודה!" היא אמרה וחזרה לתת לי עוד חיבוק הפעם קצר יותר

"אני חייבת לספר למרק"

"לא חשבתי אחרת." אמרתי לה והיא רצה אליו בצעדים קלילים.

אחרי השיחה הזאת בנינו המחשבה הזאת שהתחלתי להתגבש בתוך הראש שלי

פתאום נראתה לי שפויה יותר ויותר מתמיד.

תהיתי לעצמי האם זה באמת המקום שאני מעוניין להיות בו והאם אלה הם החיים שאני

רוצה לעצמי ואם לא הגיע הזמן שאני אתן לעצמי את האפשרות לחקור את העולם הזה.

  

קיבלתי את החופש שכל-כך הייתי צריך.

גנבתי את אשלי איתי לבית באגם ששכרתי לנו במרחק של שלוש שעות נסיעה

ביקשתי ממרק שיעשה את כל המאמצים ולא יעביר אלי שום שיחות

שקשורות בעבודה.

רציתי להיות ביחד עם אשלי ולשכוח כרגע מכול שאר הדברים.

אהבתי נסיעות למרחקים ארוכים והאמת שגם זה משהו שלא יצא לי לעשות לאחרונה

אשלי צדקה שוב, נורא פשוט לשקוע בתוך העולם האפור הזה

ולשכוח משאר הדברים הפשוטים.

הבית באגם היה מושלם, בדיוק כמו שביקשתי שהוא יהיה- יומיים שלמים רק אני והיא.

"אתה לא אמיתי!" אמרה אשלי כשיצאה החוצה ופגשה את הנוף הפסטורלי

הזה מסביבה, הדבר היחיד ששמענו היה קולות הציפורים ורשרוש קליל של המים בתוך האגם

לא היה איש למרחקים, וביקשתי שלא יפריעו לנו ככה שזה רק אנחנו.

לקחתי נשימה עמוקה של אוויר צלול שהיה שינוי מרענן שהייתי צריך

"את אוהבת את זה?"

"אוהבת? אתה רציני? אני מתה על זה." היא אמרה וקפצה עליי בחיבוק

"זה יותר טוב מכל דבר שהיית יכול לחשוב עליו"

חייכתי אליה ונישקתי אותה.

"אז? זה רק אנחנו" היא שוב בדקה אותי

"כן, כמו שאמרתי לך"

"זה פשוט מוזר שכל הבית הענקי הזה וזה רק אנחנו"

היא אמרה ופתחה את הדלת, הכנסתי את התיקים שלנו והנחתי אותם בכניסה.

"אם תחליטי שאת צריכה עוד אנשים,

תמיד אפשר לארגן מסיבה מטורפת ואפשר להביא גם כמה צלמים,

את יודעת לעשות מזה משהו מטורף" צחקתי

"לא הגזמת" היא התיישבה על הספה בצבע קרם באזור הישיבה מול האח הענקי

והרימה את הרגליים שלה, היא נראתה כל-כך קטנה בתוך הספה רחבת הידיים הזאת

הרגשתי צורך כרגיל להצטרף אליה.

היא שילבה את היד שלה בתוך שלי ושיחקה עם האצבעות שלנו.

"את רעבה?" שאלתי אותה

"למה? אתה מתכוון לבשל?" היא עקצה אותי

"לא, למה את מתכוונת לבשל?" עקצתי אותה בחזרה

"אל תזלזל בבקשה, אני יודעת להכין סלט" היא אמרה בגאווה

"איזה מזל" מלמלתי
"אני שומעת שאתה לא מרוצה ממשהו?"

"אני תמיד מרוצה ממך" אמרתי והיא צמצמה את העיניים הכחולות שלה

"זה מה שחשבתי" היא אמרה בביטחון מלא

תפסתי בסנטר שלה ונישקתי אותה שוב.

היה בה משהו כל-כך משעשע ואמיתי וזה לא הפסיק לקנות אותי כל פעם מחדש.

מאחר שידעתי שלא אני ולא אשלי יודעים משהו בבישול

ביקשתי שיהיה אוכל מוכן שנוכל לחמם בתנור מראש.

ככה שארוחת הערב שלנו הייתה מורכבת מאוכל ביתי שהוכן במיוחד בשבילינו.

אכלנו את האוכל על הרצפה מול האח הענקי שהבנתי שאשלי מחבבת מאוד

למרות שהלילה בכלל לא היה קר היא התעקשה לבשל אותנו לידו, בסוף הארוחה לא הצלחתי לסבול

את החום הזה יותר והרמתי אותה על ידיי והוצאתי אותה בכוח

לתוך המים הקרים של האגם.

היא התחננה שאני לא אעיז להשליך אותה פנימה כי אני אתחרט על זה

אבל מההיכרות איתה ידעתי שזה לא ישנה שום דבר, והחלטתי ללכת על זה.

בחיי שהיא הייתה עצבנית, והכחול שלה היה מפחיד שוב כמו שהוא היה לעתים שהיא הייתה מתעצבנת עליי באמת.

אבל היה לי איזה טריק שחשבתי שאולי יוכל להרגיע את העצבים שלה.

"ג'יימס! אני שונאת שאתה לא מקשיב" היא אמרה שהגשתי לה מגבת שתוכל לייבש את עצמה

ולקחתי גם אחת בשבילי.

"כולי ספוגה במים" היא אמרה את הברור מאליו

"גם אני" אמרתי לה

"היה לי כל-כך חמים ונעים אני חוזרת פנימה" היא אמרה בקול זועף

"חכי רגע" אמרתי ותפסתי את היד שלה

היא הפנתה אליי את המבט הכחול שלה וכאילו קדחה לתוכי,

הירח היה גבוה בשמים והוא השתקף בצורה מושלמת בתוך המים הצלולים של האגם הקר

הרוח הזיזה חרש את העלים העליונים של העצים

זה היה לילה מושלם מכל הבחינות.

"אני באמת לא יודע איך לעשות את זה" אמרתי והנחתי את המגבת על הדק

לקחתי נשימה עמוקה וגם הפעם היא הייתה צלולה כל-כך ונתנה לי איזה פוש בתוך

המוח שקפא לרגע.

"אני גרוע בכל הדברים האלה שקשורים למערכות יחסים, האמת שזה גם לוקח

לי יותר מידי זמן ללמוד את כל מה שצריך לדעת, גליתי שיש הרבה מאוד חוקים שלא

באמת מדברים עליהם אבל הם שם. האמת רציתי להכין משהו

יותר מיוחד, חשבתי על מיליון ואחד דברים שאני יכול, רוצה וחייב להגיד לך אבל

שום דבר שחלף בראשי לא נראה לי מתאים באמת."

אשלי עמדה מולי בזמן שהיד שלה בתוך היד שלי והרגשתי את הידיים הקרות שלה

הופכות פתאום לקרות אפילו יותר.

"פגשתי אותך לפני חצי שנה, חצי שנה מטורפת מכל מיני בחינות.

ובשלוש שעות ההזויות האלה שהחלטת שאני צריך להוכיח את עצמי בשבילך

היו השינוי הכי גדול בחיים שלי."

עצרתי את עצמי ובחנתי את מבטה, היד השנייה שלה טיפסה על שפתיה

ונחה עליהם "אולי אני לא תמיד מספיק ברור במה שאני מרגיש כלפייך, אבל אני לא מוצא

שום דבר אחר שיכול להעיד על הרגשות שלי"

דחפתי את היד לתוך הכיס של המכנס שלבשתי

והוצאתי אותה משם, טבעת יהלום.

לחצתי את ידה של אשלי וראיתי את זה בעיניה

"אני רוצה שתיקחי חלק בתוך החיים ההזויים שלי, אני רוצה לראות אותך כל בוקר

וללכת לישון איתך בכל לילה, אני רוצה להיות שם איתך ובשבילך.

אני רוצה שתהיי אשתי".

היא שתקה היד שלה רעדה והדמעות התחילו לרדת מעיניה

"מה את אומרת?" שאלתי אותה עדין לא מצליח לקבל תשובה

"כן" היא אמרה בקול שבור דרך הדמעות.

חיוך התפשט על פנייה והיא חזרה על זה שוב "כן, כן!"

ענדתי את הטבעת שלה על היד והיא קפצה עליי בנשיקה מלוחה מהדמעות שלה

החזקתי אותה קרוב אליי לא נותן לה לעזוב אותי.


הוצאתי אותה מהבגדים הרטובים והקרים שהיו עליה, מתענג מהגוף שלה

מנסה לתפוס כמה שיותר, כאילו שוב ראיתי אותה לראשונה

פתאום הרעיון שלה לא נראה מצחיק כל-כך שיכולתי לראות אותה לאור האש של האח

הענקי הזה. המחשבות האלה שהתרוצצו בתוך מוחי והתבשלו שם במשך

החודשים האחרונים פתאום קיבלו את האור הירוק שרציתי

משהו בתוכי רצה להמשיך והרגיש את ההרגשה הזרה הזאת לחלוטין שהרגשתי

מצאתי את עצמי לוקח צד גדול אחד שצריך להיות איתי למשך כל החיים שלי

ולהפתעתי לא הייתי יכול להיות מאושר יותר.

היא שכבה על הגב שלה ואני על הצד שלי, הטבעת שעכשיו עיטרה

את היד שלה על רקע גופה הערום, בהחלט היה למחזרה מרהיב

היא הרימה את היד שלה ובחנה את הטבעת שלה בעיון רב.

"אתה לא חושב שזאת אבן גדולה מידי" היא אמרה אחרי התבוננות ממושכת

"ממש לא!" אמרתי בתוקף

היא העיפה עליי מבט "בבקשה רק אל תגיד לי ששקלת משהו גדול מזה"

"בסדר, אני לא אגיד את זה" היא גלגלה את העיניים שלה

וצחקה "אתה באמת מטורף" היא מלמלה בתוך כדי צחוק

ונשיקה אותי "תזכיר לי בבקשה למה הסכמתי לקחת חלק בטירוף הזה"

משכתי בכתפיי "כי רצית לעשות אותי לגבר המאושר ביותר עלי האדמות?"

החיוך שלה התפשט מאוזן לאוזן ופתאום נראה לי שראיתי שתי גומות

שלא הבחנתי בהם מעולם אצלה, היא שוב בחנה את הטבעת שלה,

"אני מתערבת איתך שאני יכולה לקנות חצי מהדירה שלי במחיר של הטבעת הזאת"

צחקתי ונשכבתי על הגב לידה "את מתכוונת למכור אותה?"

"אידיוט." היא אמרה ושוב דחפה אותי, הפעם המרפק שלה נכנס לתוך הצלעות שלי

ובגלל שהייתי קרוב אליה זה כאב הפעם באמת

"אאוץ'" אמרתי והיא הסתכלה עליי משפשף את המקום שהמרפק שלה נכנס לתוכו

"אתה רואה מה קורה לך שאתה מדבר שטויות?" היא שאלה בטון שיפוטי שנראה לי

שהיא הספיקה לרכוש ממישהי שאני מכיר.

העיניים שלה נצצו והיא נראתה משועשעת מאוד מכל המצב

החלטתי שהלילה עוד צעיר ואם יש לה כל-כך הרבה אנרגיה אני יכול לנצל את המצב.


צמרמורת טיפסה בעמוד השדרה שלי וגרמה לי לפקוח את עיניי,

חושך, הכול סביבי היה חשוך, שכבתי בתוך המיטה בחדר הראשי ואשלי לא הייתה לידי

קמתי במהירות יוצא שוב לחפש אותה, הפעם במקום כזה גדול זה היה פחות קל

עברתי במקומה עליונה ופתחתי את כל הדלתות לכל החדרים שהיו שם, אבל עדין לא הצלחתי למצוא

אותה. ירדתי קומה למטה חשבתי שאולי אוכל למצוא אותה במבטח.

אבל היא לא הייתה שם. כל חדרי האורחים היו ריקים, בדקתי שהבנטלי שלי עדין בחוץ

והחלטתי לצאת לחפש אותה בחוץ, התחלתי לחשוב שהיא לא יכולה להיות כל-כך טיפשה

בשביל ללכת להסתובב במקום כזה לבד מאוחר בלילה

אבל לא ידעתי מה לחשוב.

למזלה היא לא התרחקה הרבה היא ישבה על הדק בכניסה לאגם

היא לבשה פיג'מה משובצת שהייתה בצבע כהה והיה קשה להבין בה בהתחלה

הפנים שלה היו מופנות לעבר המים והרוח הזיזה את שיערה הבלונדיני מצד לצד בצורה קלילה.

התקרבתי אליה, מרגיש הקלה שהיא בסדר.

היד שלה שיחקה כרגיל בשרשרת שלה והניעה אותו מצד לזה

בעדינות מדויקת.

שהייתי מספיק קרוב אליה בחרתי פשוט לשבת לידה כדי לא להקפיץ אותה.

אבל היא כאילו הייתה מהופנטת, היא ישבה בשילוב רגלים ולא מצמצה היא לא הסתובבה אלי.

תהייתי לעצמי על מה היא חושבת, למה שוב היא מתעוררת באמצע הלילה

בשביל להיות לבד.

"אש" דיברתי בשקט, שוב כדי לא להבהיל אותה

"כן" היא שאלה עדין מסתכלת לאופק

"השעה ארבע בבוקר" בישרתי לה

"כן" היא אמרה והמשיכה בשלה

"את רוצה לחזור איתי למיטה?" שאלתי אותה והעברתי את האצבעות בתוך השיער שלי

אבל אשלי לא ענתה

"את רוצה שנמשיך לשבת פה עד הבוקר?"

שוב שתיקה.

שילבתי את האצבעות שלי והתבוננתי איתה לאן שחשבתי שהיא נמצאת שם.

אחרי כמה דקות הראש שלה נח על הכתף שלי

והיא נשמה עמוק "תיקח אותי למיטה" היא אמרה.

הרמתי אותה על ידיי נשאתי אותה בחזרה למיטה

בזמן שהידיים הקרות שלה מחבקות אותי חזק.


כשפתחתי את העיניים שליה בפעם השנייה אשלי שכבה במיטה לצידי,

בחנתי אותה בזמן שהיא עדין ישנה, היד שלה שכבה על הכרית שלי

והטבעת שזכיתי לענוד עליה הייתה שם.

ירדתי למטה להכין לנו את הקפה של הבוקר, שדווקא יצאתי לי להכין לא רע,

אבל המחשבות על הלילות האלה שבהם אשלי הייתה מסתובבת בהם לא הפסיקו להטריד אותי.

היא מעולם לא הזכירה אותם, אני מעולם לא שאלתי

למרות שיכול להיות שהיא סתם סהרורית ולכן אין מצב שהיא זוכרת אותם.

ניסיתי להניח למחשבות האלה פשוט לעבור לידי, לא חשבתי שיש לי

צורך מסוים להמשיך ולדאוג בגלל משהו כל-כך שטחי.

מההיכרות שלי איתה הייתי בטוח שאם תתעורר בעיה כלשהי

היא תמיד יודעת שהיא יכולה לפנות אלי בשביל זה.

אשלי פקחה את העיניים שלה ברגע שנכנסתי עם הקפה לחדר

היא מצמצה כמה פעמים וחייכה אלי

"בוקר טוב" אמרתי לה והנחתי את הכוסות קפה על השידה ליד המיטה

"בוקר טוב" היא אמרה בחצי קול ישנוני

"הכנתי לנו קפה" אמרתי בגאווה "אני מרגישה" היא אמרה וסימנה לי להיכנס חזרה למיטה,

הצעה שקיבלתי בברכה וחזרתי לשכב לידה

העיניים שלה היו כחולות, כחולות ולמרות זאת היא נראתה מרוחקת מעט

"יש לך תכניות הבוקר?" היא שאלה אותי עדין מנסה להתעורר

"זה יום שהוא כולו שלך" אמרתי

"יש משהו שתרצי לעשות?"

היא התמתחה במיטה ותפסה את היד שלי מצמידה אותה לפיה

"יש לי כמה רעיונות" היא מלמלה ונתנה לי נשיקה על גב היד

חייכתי אליה "אני חושב שאני אוהב סוג כזה של רעיונות" תפסתי אותה ומשכתי אותה מתחתי.

"ואוו" היא אמרה והתרוממה קלות מחזיקה את עצמה על המרפקים שלה

"בהחלט" הסכמתי איתה מתגלגל לצד השני

ועובר לישיבה "זאת דרך לפתוח את היום" היא מלמלה

ודחפה את השיער שלה מאחורי האוזניים שלה, דבר שלא ממש תרם הרבה הוא עדין היה פרוע מידי

היא הושיטה את היד שלה לכוס הקפה שעמד על השידה

וטעמה ממנו, חייכתי כי ידעתי מה הולך לבוא אחרי זה

היא עשתה פרצוף חמוץ. "אני יודע" אמרתי וצחקתי "אולי כדי היה להתחיל מקפה קודם"

היא אמרה והחזירה את הכוס חזרה לשידה ממנו לקחה אותו

"אני לא מסכים" היא הזרקה לעברי מבט חודר

"חבל מאוד, כי זה אומר שאתה צריך להכין עוד קפה"

"אני לא רואה בזה שוב בעיה, ברגע שאני זוכה לדבר כזה כל בוקר"

אשלי זרקה לעברי כרית שהצלחתי לחסום, אני חושב שהתחלתי להבין את העיקרון

בדברים שהיא מחליטה לזרוק עלי או לסירוגין שאר הדברים שלפעמים

היא מדמיינת לעצמה שהיא צריכה לנסות ולזרוק עלי.

"אל תגזים" היא מלמלה לעצמה

"אתה בא?" היא שאלה

"לאן? חשבתי שאנחנו נבלה את היום במיטה"

היא חייכה במתיקות "אנחנו זזים למקלחת".

נכנסו לחדר המקלחת שהיה צמוד לחדר שישנו בו

אשלי משכה אותי אחריה ישר לתוך המקלחת ודחפה אותי פנימה

פתחתי את המים והיא סגרה את הדלת אחריה,

המים החמים התחילו שוב למלאה את החלל באדים

אספתי את אשלי לתוך הזרועות שלי מנשק אותה

היא עמדה על קצות האצבעות שלה שתוכל להגיע גבוהה יותר אלי

ולהטביע אותי בתוך הנשיקות העמוקות שלה.

מעוררת את הגוף שלי מחדש כאילו כלום

הרמתי אותה שוב ככה שתוכל להיות בגובה שלי והצמדתי את הגב שלה לקיר

ככה שאוכל להחזיק אותה טוב יותר, הרגליים שלה עטפו אותי

והידיים שלה היו במקום האהוב אליה בתוך השיער שלי.

ממשיכה לנשק ולהטריף אותי, פצצת האנרגיה הפרטית שלי

חשבתי לעצמי, הרעש של המים שוב הפריעו לי לשמוע אותה טוב

ואהבתי מאוד לשמוע אותה, היה לי כל-כך קשה לעמוד לפניה

הסתכלתי ישר לתוך העיניים שלה כאילו מחפש רשות. היא חייכה אליי

מצמידה את השפתיים שלה לאוזן שלי היא לחשה לתוכה

"כן".


העולם הזה משך אותי אליו.

היא משכה אותי אליה ללא הפסקה, מאתגרת אותי

להיות בנאדם אחר, לרצות להיות מישהו בשבילה.

הרגשות האלה שרגשתי איתה לא הרגשתי לפני כן אף-פעם

ולא הצלחתי למצוא לזה שום הסבר אחר מעבר לדבר

אחד הברור מכול... אהבתי אותה.


ע.מ.
24/02/2014 20:23
כרגיל מושלם
www.nyttigbras.dk
26/07/2018 20:08
Greetings! Thіs is my first comment here so I just wanted to give a quick
shout out and say I really enjoy reading your ρostѕ.
Can you recommend aany otһer blοgs/websites/forums that deal with the same topics?
Tank yоu so much!
Jenny
24/02/2014 20:56
אשמח לשמוע את דעתך לגבי הסוף :)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: