עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

החיים שלי, העולם שלי ומי שאני.

jennyno19887@gmail.com
חברים
תיאואני ?אילנהorcojulisee from the heart
הדסThe darkIM ALLoLaThe Cheshire CatCassidy Drake
Thelseאביחי
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
ארכיון
-About Me-

לכל אחד מאיתנו יש צד אפל
גם לי יש אחד כזה.
-Music-
- Green Day
- Red Hot Chili Peppers
- Guns and Ross
- Three Days Grace
- Nightwish
- Nickelback
- Apocalyptica
- Within Temptation
- Slipknot
- Nirvana
- Lacuna Coil
- Shinedown
- Placebo
- AFI
Forever Yours
•  הקדמה
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 6.5
•  סוף
Broken
•  הקדמה
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  סוף
Broken Pieces
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
•  פרק 9
•  סוף
Fire and ice
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
•  סוף
The taste of blood
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
•  פרק 9
•  פרק 10
•  פרק 11
•  פרק 12
•  פרק 13
•  פרק 14
•  פרק 15
-Songs By Me-
-Words Of Wisdom-
"Live The Life You Love"
-Lyrics From Songs-
I only wish you weren't my friend"
Then I could hurt you in the end
"I never claimed to be a saint
-Slipknot-
Fly Away


אש וקרח פרק ג

12/08/2018 15:53
Jenny
סיפור

פרק ג

ימי הקיץ עברו במהירות.

קשה היה לי להוציא מהראש את מה שקרה באותו היום החם בבריכה, אשקר עם אגיד שלא הייתי רוצה שזה יקרה שוב. אבל זה לא קרה.

ניק לא הוסיף מילה על זה ואני?

אולי הביישנות שלי, אולי החשש שלי גרמו לי לסתום את הפה.

הרגשתי כאילו המצב בנינו מתחיל להתקרר. זה לא שלא המשכנו לשרוף את הזמן שלנו ביחד, ניק ואני המשכנו את הקיץ הזה כמו משפחה לתפארת, מצחיק שאני קוראת לזה כך, אבל ככה זה היה.

הרבה שמש, בריכה והאמת הרבה שיחות לתוך הלילה...

למדתי לאהוב את הסיגריות שהוא מעשן, מצחיק אבל זה כבר לא הפריע לי.

אהבתי להקשיב לו, רציתי להכיר אותו יותר.

אהבתי את העובדה שלמרות שהוא הצטייר לי כמישהו כל-כך מרוחק בהתחלה, הכרתי מישהו שונה לחלוטין, היה לי קל לדבר איתו, סיפור חיים די דומה היה לנו, שנינו היינו הילדים יחידים.

שנינו גדלנו מגיל צעיר בסביבה די דומה, היינו אולי אפילו מפונקים מעט, למרות שהייתי מעריכה מאוד את העובדה שיש לי הכול, יחד עם זאת לא הייתי מסכימה לוותר על זה.

אבא שלי בחר לעבור לצד השני של העולם אחרי שהתגרש מאימא שלי, וניק טוב, היה לו קשר טוב יותר עם ההורים שלו מאשר לי, אבל בכל אופן הוא הבין וידע את הקשיים האלה.

אהבתי את זה שאפשר לדבר איתו הוא נראה מישהו שאפשר ללמוד ממנו דבר אחד או שניים.

אבל יחד עם זאת,  ייתכן והתחלתי לפתח רגשות אחרים אליו...

אני לא יכולה לשים את האצבע על הרגע המדויק בו זה קרה, אולי זה פשוט הלך והתגבר כלל שהזמן עבר... אולי אני פשוט הייתי קורבן של הנסיבות.

 

אמי ואדם גם הם הסתדרו די טוב, ממה שלמדתי להכיר את אדם, הוא היה בהחלט מקסים.

מהצד שלי הייתי יכולה להעיד על תכונות די טובות שהצלחתי למצוא בו, או שאולי הייתי משוחדת מאוד מהעובדה שהוא היה אביו של ניק.

מה שזה לא היה, הייתי שמחה בשביל אמי, היא נראתה רגועה יותר לאחרונה.

 

אחרי מספר שבועות אמי קיבלה טלפון מהעבודה מה שכנראה לא הפריע להם למשוך אותה מהחופש שלה חזרה לעיר. היא התנצלה הרבה אבל הייתי רגילה למצבים כאלה, אדם הסכים ללוות אותה ייתכן גם הוא היה צריך לטפל בדברים של עבודה שהיו דחופים.

דבר שהשאיר אותי ואת ניק לכמה ימים לבד בבית הענקי הזה, כרמלה אומנם הייתה שם אולי לדאוג שלא נעשה מסיבות ענקיות ומלאות אלכוהול אבל זה לא היה הקטע שלי.

אולי זה היה יותר הקטע של ניק?

בכל אופן נשארנו ביחד, ממשיכים לשרוף את הזמן שלנו,

מה שאפשר לנו אולי להתקרב אפילו יותר.

וכשחשבתי שהמצב בנינו  דווקא התקרר בקטע הזה ניק הצליח להצית אותו מחדש כמו להבה שלא הכרתי.

 

ישבנו על הספה הענקית שבחדר האורחים, צפינו באיזה סרט אימה שאני כבר לא זוכרת בדיוק את העלילה שלו, הרבה דם בעיקר, לא יודעת כמה אהבתי אותו אבל ניק נראה משועשע מאוד.

הפופקורן היה מונח בנינו, צללתי לתוכו מידי פעם, היה לו טעם של חמאה, האהוב עליי.

הידיים שלנו נפגשו לפעמים בקערה דבר שהצחיק אותי כשהוא ניסה לגנוב את הפופקורן שלי מהיד.

אני לא יודעת כמה מהסרט באמת ראינו, או יותר נכון אולי אני ראיתי

אבל הייתי משועשעת מהסיטואציה הזאת שלנו הרבה יותר מאשר מהסרט.

עד שניק לקח את הקערה והזיז אותה לצד השני, קימטתי את הגבות שלי, כאילו שהוא הרס לי את המשחק שנהניתי לשחק בו איתו.

"זה לא פייר" אמרתי

"למה לא?" הוא שאל, "אם את רוצה בואי תיקחי את זה" הוא אמר בגאווה

אולי בכל זאת ממשיכים לשחק?

צחקתי, מושכת את עצמי מעליו לצד השני מושכת את הקערה אליי, ניק עצר אותי, מושך אותי בידי אחורה, ונשכב מעליי מחזיק את היד שלי מעל הראש שלי,

צחקתי "אתה לא משחק הוגן" אמרתי, מתבוננת לתוך העיניים הירוקות שלו,

"ייתכן" הוא מלמל עם חיוך קטן, תופס אותי שוב לגמרי לא מוכנה, ומנשק אותי,

השפתיים שלו היו חמות ושוב הטעם הזה שלו, כל-כך התגעגעתי אליו...

הוא החזיק אותי חזק, לא מאפשר לי לזוז, ולא שרציתי. הרגשתי את הבטן שלי מתהפכת שוב, רציתי למשוך אותו אפילו קרוב יותר. אבל הוא היה חזק ממני, מכתיב את הקצב שלו.

"רציתי לעשות את זה כל-כך" הוא אמר לוחש את זה לאוויר העולם.

"אז למה לא עשית?" שאלתי, עדין מוחזקת על ידו על הספה, הראש שלי היה מלא ברעשי רקע של הסרט, הוא חייך "אולי כדי שאני באמת יעשה" הוא אמר, מושך אותי לקום.

הוא כיבה את הסרט מושך אותי עכשיו אחריו.

הלכתי איתו כאילו מהופנטת, עלינו בצעדים קלילים לקומה למעלה,

היד שלי הייתה בידו, נכנסו לחדר שלו והוא נעל את הדלת אחרינו, מצאתי את עצמי עטופה בתוך מערבולת של חושים, הרגשתי את הנשימה שלי נהיית מהירה יותר.

ניק ניגש אליי עוטף אותי בשני ידיו, מנשק אותי שוב, נשיקה ארוכה יותר

עמדתי מולו לבושה אבל לרגע הרגשתי חשופה כל-כך ולא הבנתי איך אני מרגישה כך,

האצבעות שלי חקרו אותו, משכתי ממנו את החולצה שהוא לבש, חושפת שוב את הגוף שלו, רציתי פתאום להרגיש יותר, הוא עשה את אותו הדבר, מושך ממני את החולצה שלבשתי משאיר אותי ערומה, העיניים שלו היו עליי גורמות לכל הגוף שלי לצמרמורת שטיפסה עליו במהירות, הרגשתי איך כל החושים שלי מתחדדים, מאותתים לי.

החיוך שלו היה מהפנט, הטעם שלו, הריח שלו, הרגשתי שאני מתחילה לספוג את הכול לתוכי, ורציתי עוד... הוא משך את המכנס שלי ממני, פותח במיומנות את הכפתורים של הג'ינס שהוא לבש, נותן להם ליפול לרצפה...

רציתי לגעת בו, הרגשתי איך הידיים שלי פשוט בלתי נשלטות

לא הכרתי את זה ככה, לא הכרתי את עצמי בצורה כזאת...

הוא הרים אותי בקלילות על הידיים לוקח אותי למיטה, שכבנו ביחד זה לצד זו.

האצבעות שלו ליטפו את העור הלבן שלי והוא משך אותי לריקוד מטורף...

הוא שיחק עם הגוף שלי, מכתיב לי את הקצב, אולי לא היה פה צורך ביותר מידי מילים, אולי פשוט לא היה לי מה להגיד, רציתי כל-כך אפילו שהפחד שלי התחיל להציף אותי ניסיתי להשתיק אותו, מתמסרת לגבר הזה שכל-כך חשקתי בו...

הוא נגע בגוף שלי במיומנות, מצליח להרעיד בתוכי נקודות שלא ידעתי על קיומן בכלל.

הוא התגלגל מעליי, פותח בעדינות את הרגליים שלי, ומתמקם שם

לרגע כל הנקודות שלי היו דרוכות, מוכנות, הרגשתי איך אני מתכווצת כולי

אבל רציתי אותו כל-כך...

מרגישה לאט, לאט איך ההרגשה הזאת נבנית בתוכי...

עצמתי את עיניי עוטפת את ידיי סביבו, מרגישה איך הוא מתחיל לנוע, ואז, ברגע אחד בלבד זה קרה, הרגשתי אותו ממלא אותי מבפנים, פקחתי את עייני מקבלת את התחושה הזאת בתוכי,

תחושה שלא הייתה דומה לה,

עדין עוטפת אותו בזרועותיי, הוא לא אמר מילה, מתחיל להגביר את הקצב, ואני הרגשתי אותו בכל פעם עמוק יותר, ממשיך לבנות בתוכי רגשות שלא ידעתי לתאר במילים...

רציתי כל-כך הרבה דברים באותו הרגע, רציתי להרגיש אותו יותר ויותר

מרגישה את הלב שלו פועם במהירות, טועמת אותו אני עוצמת את עייני מתמסרת לו...

 

זאת הייתה הפעם הראשונה שבה נתתי לעצמי ליפול לתוך טירוף כזה של חושים,

ואהבתי את זה. אחרי זה רציתי את זה עוד ועוד...

רציתי להיות קרובה אליו, להמשיך ולחקור את הדבר המדהים הזה ביחד איתו.

הרגשתי איך אני מתמכרת לדבר שלא ידעתי שבכלל ניתן להתמכר אליו עד לאותו רגע,

טעמתי עולם חדש ומה אפשר להגיד?

הייתי רעבה לעוד.

 

ההיעדרות של האנשים המבוגרים מהבית גרמה לזה להיות זמין כל-כך ונגיש, לרגע אפילו יכולתי לשכוח מהכול. לא ידעתי איך אפשר להפסיק את האש הזאת שניצתה בנינו,

כל המצב הזה הפך למין משחק שבחרנו לשחק בו, היה בזה משהו כל-כך תמים, או שאולי אהבתי את הסיכון שאני לוקחת בזה שמישהו יגלה?

עצם העובדה שהיה בזה משהו סודי שחלקתי איתו, היה אולי מעניין לא פחות מכל המצב שנוצר שם.

זה היה יכול להיות הקיץ המושלם מבחינתי, אבל לצערי זה לא נמשך זמן רב מידי...

 

קיבלנו את החדשות האלה אחרי שהם חזרו.

אדם ואימא שלי החליטו שהם מעוניינים להתחתן.

חדשות שלא הייתי בטוחה איך אני אמורה לקבל אותם.

מצד אחד שמחתי בשבילה, אדם נראה לי באמת נחמד אך מצד שני... מה זה אומר עלי? על האושר שלי?

חיבקתי אותה, נושמת נשימה עמוקה, ניק ואני החלפנו מבטים בנינו אך אף אחד מאיתנו לא אמר מילה. לרגע כל מה שקרה כאן עכשיו נראה כמו חלום רחוק.

 

הקיץ הנפלא בחיי הפך פתאום לשארית של זמן שלא ידעתי מה אני אמורה לעשות איתו עכשיו.

ידעתי שהמצב לא יוכל להמשיך להיות כמו שהיה, ידעתי גם שניק בכל מקרה היה עוזב ולא יודעת אם בכלל היה לי איזה קשר איתו אז אולי הילדה בת ה-15 שבתוכי הייתה יכול לחיות עם העובדה שזה היה קיץ וזה נגמר וכל מה שאני מרגישה עכשיו פשוט יחלוף ויתפוגג כמו שזה קורה לילדים...

דברים הם דינמיים ומשתנים וייתכן שאם לא אראה אותו יותר אפסיק להרגיש בצורה כזאת.

אולי האש תכבה ואני אמשיך בחיי כאילו כל זה לא קרה.

לא חשבתי על תסריט שבו אני הולכת לראות אותו שוב ושוב מבלי האפשרות להיות איתו...

ואני מודה שלא ידעתי איך ממשיכים מכאן.

 

אבל הזמן לא עוצר.

החיים ממשיכים לזרום מבלי לחכות לאיש.

ואכן ככה זה היה גם הפעם.

הקיץ נגמר.

ניק עזב ללימודי משפטים לעיר אחרת. ואני המשכתי את הלימודים שלי בתיכון.

הייתי שמחה להגיד שאחרי שהחתונה שלהם ואחרי המעבר לבית חדש שהרגשות שלי השתנו, אבל לא כך זה היה, בכל מקום הייתי עטופה בדברים שלו.

הבית הזה היה חדש מבחינתי אך לא מבחינתו, זה היה הבית בו הוא גדל, הדברים שלו היו פה אומנם לא הייתי פוגשת אותו הרבה אבל ברגעים בהם הוא היה חוזר הביתה היו לי קשים לא פחות.

אולי היינו שחקנים טובים, או אולי הוא לא חלק יותר את הרגשות האלה איתי, אבל זה נראה כאילו המרחק ממני עושה לו טוב.

לא חושבת שמישהו ידע באמת מה קורה מתחת לפני השטח, אבל בחוץ נראינו כמו משפחה אחת גדולה ומאושרת, טוב לפחות חצי מאיתנו.

 

השנים עברו מהר.

אתה מתרגל למצב מסוים גם אם בהתחלה הוא נראה לי בלתי אפשרי.

משהו בתוכי התקרר, התחלתי לאט- לאט לאפשר לעצמי לנשום בנוכחותו.

זה היה קל יותר לשכוח את מה שקרה ופשוט לזרום עם העובדה שזאת המציאות החדשה והיא לא ניתנת לשינוי, אבל יחד עם זאת בהזדמנות הראשונה שנפלה בחלקי בחרתי לעזוב.

אולי קצת בגלל הסיבה שאוכל עכשיו להניח להכל מאחורי ולפתוח דף חדש, או אולי כי רציתי לתת לעצמי הזדמנות לרכוש את ההשכלה שרציתי.

בכול מקרה, בחרתי לנסוע לאוסטרליה.

אבא שלי הסכים שאגור אצלו במהלך הלימודים שלי.

וכך זה היה.

עזבתי קצת אחרי שסיימתי יב.

נסעתי, משאירה חלק גדול בתוכי ארוז באריזה יפה עם סרט מניחה אותו אי שם בתוך הלב שלי.

התחלה חדשה מבחינתי הייתה דבר שהרגשתי שחיכיתי לו יותר מידי זמן.

ועכשיו זאת ההזדמנות שלי.



כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: