עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

החיים שלי, העולם שלי ומי שאני.

jennyno19887@gmail.com
חברים
תיאואני ?אילנהorcojulisee from the heart
הדסThe darkIM ALLoLaThe Cheshire CatCassidy Drake
Thelseאביחי
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
ארכיון
-About Me-

לכל אחד מאיתנו יש צד אפל
גם לי יש אחד כזה.
-Music-
- Green Day
- Red Hot Chili Peppers
- Guns and Ross
- Three Days Grace
- Nightwish
- Nickelback
- Apocalyptica
- Within Temptation
- Slipknot
- Nirvana
- Lacuna Coil
- Shinedown
- Placebo
- AFI
Forever Yours
•  הקדמה
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 6.5
•  סוף
Broken
•  הקדמה
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  סוף
Broken Pieces
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
•  פרק 9
•  סוף
Fire and ice
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
•  סוף
The taste of blood
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
•  פרק 9
•  פרק 10
•  פרק 11
•  פרק 12
•  פרק 13
•  פרק 14
•  פרק 15
-Songs By Me-
-Words Of Wisdom-
"Live The Life You Love"
-Lyrics From Songs-
I only wish you weren't my friend"
Then I could hurt you in the end
"I never claimed to be a saint
-Slipknot-
Fly Away


אש וקרח פרק ה

14/11/2018 09:47
Jenny
סיפור

פרק ה

 

החדר היה מלא באדים והקשה עליי לראות את עצמי במראה, קולות המים של מקלחת הבוקר שלי נשמעו בחוזקה, צעדתי לתוכם ונתתי להם לשטוף אותי. עצמתי את עיניי קוראת לשקט להשקיט את הרעש של מחשבותיי הרבות שהתרוצצו במוחי.

המים היו חמים, אולי חמים מידי בדיוק כמו שאהבתי, אהבתי את הסימנים האדומים שהיו נשמרים על העור שלי לפחות דקות לאחר המקלחת.

יבשתי את השיער שלי נותנת  לו לנוח בטבעיות על הכתפיים שלי, לבשתי את החולצה המכופתרת הלבנה שלי עם מכנס ג'ינס צמוד ונעליים שטוחות.

קול עדין ישן בזמן שהתארגנתי, ולא רציתי להעיר אותו.

זרקתי אליו מבט, לקחתי נשימה עמוקה ויצאתי.

ניק חיכה למטה בשעה 8:00 בדיוק האוטו המגוחך שלו עמד בחניה והוא לצידו.

הוא נראה משגע, לבוש בג'ינס כחול וחולצה שחורה שעטפה את הגוף המחוטב שלו בצורה מושלמת, הוא אחז בידו כוס קפה גבוהה וחיוך ששווה למות בשבילו.

חייכתי אליו בחזרה שהתקרבתי מזיזה את השיער שלי מאחורי האוזן, מרגישה קצת לחוצה.

"בוקר טוב" הוא אמר בקלילות, מנחית עליי נשיקה רכה, רכה על הלחי

"בוקר טוב" מלמלתי חזרה

הוא העביר את הכוס קפה לתוך היד שלי "הבאתי לך לאטה" הוא אמר בחום

התבוננתי בו, נראיתי לו כמו טיפוס של לאטה איזה מצחיק הוא, "תודה לך"

ניק פתח את הדלת שלי כמו ג'נטלמן אמיתי ונכנסתי פנימה

היום השמש הייתה אומנם בשמיים אבל עדין האוויר היה קריר.

הגג הפתוח שלו היום סגור.

"יש לך רעיונות לאן לנסוע?" הוא אמר מתניע את הרכב

"חשבתי שאולי ניסע קצת לראות את החופים"

"נשמע לי כמו תוכנית" הוא אמר ומתחיל בנסיעה.

לגמתי את הקפה והאמת הוא לא היה נורא כמו שציפיתי, אבל זה לא הטעם שהייתי בוחרת לעצמי.

הוא נהג כמו תמיד במהירות, מנסה לחתוך את הפקקים של העיר ולצאת ממנה

הנסיעה הייתה שקטה יחסית, הרדיו השמיע כל מיני שירים של להקות שלא הכרתי

והאווירה הייתה קלילה יותר ממה שחשבתי

אבל עדין אחרי השיחות שלנו אתמול חשבתי שארגיש בצורה שונה.

הרוח הקרירה נכנסה מהחלון וכרגיל העיפה את השיער שלי, ניסיתי לסדר אותו שוב מאחורי האוזן שלי. מנסה לשמור על פסון מסוים שיצרתי.

ניק עצר את האוטו על פי הוויז ליד אחד החופים, הוא היה במרחק של 40 דקות נסיעה מהבית שלי ביציאה מהעיר והיה שופע במסעדות. בחודשי הקיץ הוא היה עמוס ביותר במיוחד בתיירים שאהבו להגיע למקום, אבל הבוקר הוא נראה די שקט וריק, רק אנשים בודדים נראו כאילו עוסקים בפעילות גופנית כלשהי היו עסוקים בעצמם ומרוחקים כל-כך מאיתנו.

יצאנו הרכב, השארתי את התיק שלי והנייד ברכב אולי כי רציתי באמת לזכות לקצת שקט

או אולי כי רציתי להיות מרוכזת בניק.

הוא נעמד לצידי נוגע בכתף שלי, הוא היה גבוהה ממני ועכשיו שאני ללא נעלי עקב זה נראה הרבה יותר משמעותי, הוא עטף אותי ביד אחת

"זה מקסים" הוא אמר מתבונן לאופק

הגלים היו גבוהים, והקולות שלהם נשמעו למרחקים אפילו ממקום החניה שלנו אפשר היה לשמוע אותם בצורה ברורה כל-כך.

צעדנו ביחד זה לצד זו לכיוון החול מתחילים בהליכה קלילה

"זה עדין מוזר את יודעת?" הוא אמר

"מה?"

"זה שאת פה, אני פה" הוא המשיך

חייכתי, הרגשתי בדיוק כמוהו

"את נראית לי כל-כך בוגרת עכשיו" הוא אמר

גלגלתי את העיניים שלי "מבוגרת אתה מתכוון?"

והוא צחק "כן, את יודעת איך אני אוהב ילדות בנות 15 "

צחקתי איתו, עבר זמן מאז, ייתכן ואני באמת שונה כל-כך

"טוב אז גם אתה כבר לא בן 18 " אמרתי זורקת לו מבט

"אמת..." הוא אמר בכבדות

"אבל אתה יודע זה טבעי"

הוא צחק שוב נראה משועשע ביותר "כן. טבעי להזדקן"

"הי, אתה עוד לא לגמרי שם" עקצתי אותו.

"אני בדרך" הוא אמר בחום.

המשכנו בהליכה ובשיחות על כלום, היה לנו את הקטע הזה והוא היה טבעי כל-כך

הייתה לנו כימיה מסוימת שהרגשתי שאני לא צריכה להתאמץ יותר מידי כדי להיות אני שהייתי איתו.

למרות הלחץ שהרגשתי הוא פשוט הלך והתפוגג ככל שעברו השעות.

מצאנו לעצמינו פינה על החוף מרוחקת, ישבנו שם מאזינים לגלים, ניק ישב צמוד אליי

הרגשתי את החום גוף שלו... כל-כך קרוב אלי

"אני שמח שהסכמת להיפגש איתי" הוא אמר אחרי דקות של שתיקה, התבוננתי בו

הוא נראה שליו כמו תמיד

"גם אני שמחה" אמרתי, מחזירה את המבט שלי לעבר הים

"לא הייתי ביום חופש הרבה זמן" צחקתי

"את מכורה לעבודה שלך הא?" הוא שאל

"קצת. אתה יודע כמו כולם אני חושבת. אתה לא?"

"אני בהחלט כן"

"ובכל זאת אתה פה"

"רציתי לבוא לפה הרבה פעמים"

"אז למה לא באת?" שאלתי וניק לקח נשימה עמוקה

"היו לי אין ספור תירוצים ואחר כך זה פשוט נראה לי מפגר ואז..." הוא השתתק

והחזיר את מבטו אליי "עזבי זה לא חשוב עכשיו" הוא אמר מרים את היד שלו ומכניס את השיער שלי מאחורי האוזן ברכות. עצמתי את העיניים שלי מקבלת בברכה את המגע החם שלו על הפניים שלי, ואז הרגשתי את השפתיים הרכות שלו מרפפות על השפתיים שלי, האף שלי פוגש את הריח שלו

והשפתיים שלו נחות על שלי, הוא מושך אותי בקלילות לתוך הפה שלו,

טועמת את הטעם שלו שחשבתי שכבר לא אטעם בחיים.

הלשון שלו מלטפת אותי ומענה אותי גם יחד... הרגשתי את הלב שלי שוכח להחזיר לי פעימות.

זה הרגיש כאילו כל העולם שלי נעצר ברגע.

"ניק..." מלמלתי מנסה להחזיר את הנשימה שלי

הרגשתי איך אני בוערת בתוכי

"את בסדר?" הוא מלמל

הראש שלי לרגע היה ריק ממחשבות, כלום לא עבר שם. הרבה זמן שלא חשבתי עליו ככה

האמת בכלל לא חשבתי שאי פעם אמצא את עצמי שוב בסיטואציה כזאת.

לא ידעתי מה אני אמורה לעשות עכשיו...

"כן..." מלמלתי חזרה אחרי רגעים ספורים

ניק היה עטוף בחיוך גדול שהיה מרוח מאוזן לאוזן

"את קצת המומה" הוא אמר בקלילות

התבוננתי בו "חשבתי ש..." ניסיתי לארגן את הדברים שרציתי להגיד לו

"כן, כן אנשים" הוא אמר, בקול של זלזול

"את יודעת? לא כתוב לך על המצח שאת אחותי, נכון?" הוא אמר

"אני יודעת!" אמרתי בקול והרמתי את עצמי על רגליי

וניק צחק "די אל תכעסי" הוא אמר בקול מתוק וקם גם הוא על רגליו

"אתה מעצבן" אמרתי בקול

והוא המשיך לצחוק, הרגשתי שזה ממש עלי "גם את" הוא אמר בתקיפות

"אני? אני, לא עשיתי כלום" אמרתי מתחילה את ההליכה חזרה לכיוון החניה שהשארנו בה את המכונית. ניק משך אותי ביד מחזיר אותי חזרה

הוא נראה מרוצה מעצמו "תפסיקי לברוח מזה" הוא אמר מקרב אותי אליו, מניח את הידיים שלו על המותנים שלי מצמיד אותי קרובה אליו

התבוננתי לתוך העיניים הירוקות שלו.

"אני לא בורחת, אני פה" אמרתי

"את ברחת" הוא אמר "את עזבת לפני 8 שנים ולא חזרת מאז"

"אתה רצית שאני יעזוב" אמרתי

הוא קימט את הגבות שלו "אני לא רציתי שתעזבי"

"אז מה רצית? עזבת ללימודים, כמעט ולא היית שם וגם שהיית חוזר הביתה זה היה בחברת בחורה אחרת כל פעם!" אמרתי בקול הרגשתי איך כעס ישן מתעוררת לחיים

"אני מצטער" הוא אמר, מנסה לנחם

"כן, טוב לא השארת לי ברירה"

"אני לא יודע, הייתי ילד"

צחקתי, זה תירוץ מושלם "אני הייתי ילדה"

"אוקי, היינו ילדים" הוא השלים

"אוקי" מלמלתי מרגישה את הכעס שוקע, רק ניק היה מסוגל לסובב אותי ככה לסיבוב שלם של רגשות בפחות מכמה דקות ולחזיר אותי לשלווה מוזרה שהייתה לי כשהיינו ביחד.

האמת, אני אשקר עם אגיד שלא התגעגעתי להישטף ככה במהירות

"יש לי רעיון לאן לקחת אותך" הוא אמר, לוקח את ידי בידו וצועד ביחד איתי בקצב למכונית.

נסענו חזרה לעיר, הפקקים כבר היו מאחורינו השעה הייתה שעת צהריים

עצרנו ליד מלון "קיפ" הוא היה אחד המלונות הוותיקים בעיר אבל גם אחד הטובים.

צעדנו פנימה, יחסית לתקופה של החורף באוסטרליה היו שם לא מעט אנשים

"מה אנחנו עושים פה?" שאלתי

"נהנים מאחר צהריים יפיפה" הוא אמר בקלילות

"אתה מתארח פה?" שאלתי

"קצת" הוא אמר בקלילות מכניס אותנו למעלית

"ניק אני לא חושבת שזה רעיון טוב" "מה?" הוא שאל מבולבל

"חשבתי שאתה רוצה שאני אראה לך את האזור..." ניסיתי שוב

"את מראה לי את האזור" הוא אמר בחיוך, מניח את היד שלו בתוך היד שלי ומושך אותי אחריו

צעדנו במסדרון של קומה 9 לחדר מספר 912, ניק הוציא את הכרטיס המגנטי והעביר אותו על הדלת, מכניס אותנו פנימה. זאת הייתה סוויטה עם חלון ענקי שפונה לכיוון העיר

שמעתי את הדלת נסגרת אחרי והרגשתי לרגע איך הראש שלי מאותת לי שאני לא צריכה להיות פה.

ניק הניח את המפתחות של האוטו שלו על השולחן הקטן בכניסה לחדר וחלץ את הנעליים שלו

"מה את חושבת?" הוא אמר מפנה את מבטי לעבר החלון הענקי

"זה יפה" אמרתי מרגישה את הידיים שלו עוטפות אותי מאחור ואת השפתיים שלו על האוזן שלי

"זה בהחלט יפיפה" הוא אמר נושק לי על האוזן

גורם לגוף שלי להצטמרר בשניות, עצמתי את העיניים, מרגישה אותו קרוב אליי

"אתה חייב להפסיק..." אמרתי שהוא כל-כך קרוב אליי

הוא סובב אותי עם הפנים אליו מפגיש אותי שוב עם העיניים הירוקות שלו

"את יודעת, את יכולה לנשום" הוא אמר בחיוך

מעיר לרגע את כל החושים שלי, לא חשבתי שהוא עדין משפיע עליי בצורה כל-כך קיצונית

המתח הזה שנבנה בנינו והקלילות בה הוא מצליח לקרוא אותי

אפילו שאני כל-כך מנסה לא לתת לו שום מידע מסגיר על איך אני מרגישה

עדין הוא מצליח לערער אתי לגמרי

"כל-כך הרבה ביטחון עצמי..." מלמלתי מחזירה לו חיוך מנסה שוב לקחת את השליטה לידיים שלי

"או, אין לך אפילו מושג עד כמה.." הוא אמר ומתחיל לקחת אותי לאחור, עד הגב שלי נוגע בחלון.

הוא נישק אותי שוב, תופס את המותניים שלי, מצמיד אותי חזק יותר לחלון

הרגשתי איך אני גועשת בתוכי, הטעם שלו היה משכר, הריח שלו עטף אותי מכול מקום

הידיים שלו טיפסו עליי, פותחות את הכפתורים שעל החולצה שלי במיומנות, הוא משך אותה ממני משאיר אותי בחזייה לבנה שקופה, מתבונן בי כאילו ראה אותי לראשונה, חיוך על שפתיו

והוא שולף את עצמו מתוך החולצה השחורה שהוא לבש, שוב מפגיש אותי לא מוכנה למראה שלו

עכשיו יש לו קעקוע נוסף על הצד, על הצלעות שלו, היה כתוב שם משהו שלא הצלחתי להתמקד ולקרוא, הוא היה מושלם, הרבה יותר ממה שזכרתי...

הוא סיבב אותי עם הבטן לחלון מרים את הידיים שלי, מצמיד אותם מעל הראש שלי ולוחץ, מונע ממני לזוז, מטריף את כל החושים שלי...

השפתיים שלו טיילו על הצוואר שלי, פותח את החזייה שלי ועוטף אותי בתוך היד שלו,

רק הנשימות שלו נשמעות בחוזקה כל-כך ברורה בתוך האוזן שלי

המכנסיים שלי יורדות במהירות והוא משאיר אותי חשופה, צמודה על החלון בשעת צהריים מוקדמת

"ניק..." מלמלתי מנסה לעטוף שוב את המחשבות שלי

"מה אתה עושה...?" גמגמתי...

הוא גיחך בקול קטן כנגד האוזן שלי "טועם אותך..."

הוא הרעיד את כול הגוף שלי, מחזיק אותי כאסירה שלו, חשופה ככה...

ניק תפס אותי חזק יותר ותוך רגע הרגשתי אותו בתוכי... ממלא אותי, לא ידעתי שהייתי כל-כך מצאה עד שעטפתי אותו בתוכי... הרגשתי איך אני בקושי מצליחה לנשום, היד שלו המשיכה לאחוז בידיים שלי מעל הראש, צמודה והוא מאחורי... בתוכי...

הוא זז במהירות בתוכי, כל פעם חזקה יותר מהקודמת, קוטע את קו המחשבות שלי

גורם לי לשקוע לרגע של שקט במצב של אי שפיות...

הרגשתי אותו פועם בתוכי, זועקת אליו לפורקן שלא חשבתי שאוכל להשיג במהירות כזאת...

הוא שיחרר את האחיזה שלו בי נותן לי לזוז עכשיו

הסתובבתי אליו, מסדרת את השיער שלי שהתפזר לגמרי, נצמדת עם הגב לחלון, מרגישה איך הרגליים שלי רועדות במקצת, הוא עמד מולי שניות אחדות מתבוננים זה בזה

בשקט, מנסים לסדר את עצמינו...

"איפה המקלחת?" שאלתי אחרי שהצלחתי לסדר את הנשימות שלי

"ימינה וישר" הוא אמר בחיוך

צעדתי לכיוונה משאירה אותו שם בכניסה, המקלחת הייתה גדולה לא פחות ממה שציפיתי מסוויטה כזאת, אומנם נראה לי כמו בזבוז של כסף אבל כל אחד רגיל למשהו מסוים.

המים היו חמים כמו שאהבתי עצמתי את עיניי ונכנסתי לתוכם

נותנת להם לרדת במהירות עליי, מתבוננת מסביבי אני מוצאת את הסבון של ניק

משהו בתוכי תמיד אהב את הריח הזה, פתחתי את הבקבוק ושאפתי אותו לתוכי

כן, זה היה הריח שאהבתי ושישב עליו בול

"אכפת לך שגם אני אכנס?" הוא אמר והדלת של המקלחת נפתחה מבלי לחכות לתשובה

ניק עטף אותי בזרועותיו והצמיד אותי שוב קרוב אליו, ממשיך לנשק אותי בעדינות תחת המים החמים של המקלחת "אתה יודע, מן הראוי זה לחכות לתשובה לשאלה, לפני שעושים מה שרוצים" אמרתי מסתובבת אליו עם הפניים, הוא חייך "אני חושב שזה ראוי ביותר"

"ובכל זאת?" צחקתי

הוא הרים אותי בשנייה אחת באוויר, מפסק את הרגליים שלי ככה שאני עוטפת אותו, הגב שלי כנגד האריחים של קיר המקלחת, ההפתעה הזאת מפתיעה אותי ואני מצליחה להוציא קול קטן של צווחה

דבר שגורם לניק לצחוק עוד יותר "זה היה חמוד את יודעת" הוא אמר לא מאפשר לי להגיב וגונב עוד נשיקה. הידיים שלי על הצוואר שלו ואני מחזיקה בו בחוזקה

הנשיקות שלו עמוקות ומחייבות, הוא גורם לי לשקוע בתוכו בכזאת מהירות מסחררת שאני לא חוויתי דבר כזה שוב עם אף אחד אחר...

תוך רגעים ספורים אני מוצאת את עצמי בסיבוב נוסף של אובדן חושים...

הפעם חזק אפילו יותר מהקודם...

 

יצאתי מהמקלחת, עוטפת את עצמי במגבת לבנה וגדולה שהייתה שם

צועדת בצעדים קטנים חזרה לחדר. הסוויטה הייתה גדולה היה לה גם מרפסת שלא שמתי לב אליה אלא רק לחלון הענקי הזה, הבגדים שלנו היו מפוזרים על הרצפה

ניק יצא אחריי ונעמד לצידי עטוף גם הוא במגבת לבנה גדולה שנחה על המותנים שלו בצורה מושלמת.

"אחלה סוויטה יש לך" אמרתי והתיישבתי על קצה המיטה

"תודה" הוא אמר מתבונן עליי

"חשבתי שאולי ימצא חן בעינייך"

"כן, טוב זה ימצא חן בעיניי כל אחד" צחקתי

והוא התיישב לצידי, עדין רטוב מעט

"זה היה מדהים" הוא אמר, מניח את היד שלו על הברך שלי

"כן..." לקחתי נשימה עמוקה

"האמת שזה באמת היה לא רע" הוספתי

"יש לי סטנדרט מסוים" הוא אמר בחיוך

"באמת? אתה רוצה להזכיר לי?" צחקתי

"אם את לא צריכה להיום היום בשום מקום..." הוא מלמל

נשכתי את השפה התחתונה שלי, הוא היה ממכר... כל מה שקרה כרגע פה היה טירוף אחד שלם...

עצמתי את העיניים שלי... לקחתי נשימה עמוקה

כל מה קרה פה זה לא יכול לקרות

"מה קרה?" הוא שאל "כלום... זאת אומרת הכול..." קמתי על רגליי מנסה לרגע לתפוס חוט מחשבה אמיתי "ניק אתה... אתה יודע שזה לא אפשרי"

הוא התבונן בי "אלכסה זה לגמרי אפשרי"

החזרתי לו מבט מודאג "ניק כל מה קרה פה... זה לא ... הגיוני"

הוא העביר את האצבעות שלו בתוך השיער הרטוב שלו ונשען לאחור

"לעזאזל!!" הוא אמר ונשמע כועס

"את משגעת אותי!!" הוא המשיך

"אני?" הסתכלתי עליו

"כן!" הקול שלו היה גבוהה

"אני אוהב אותך, אהבתי אותך גם אז ומה לעשות שזה יצא בצורה דפוקה כל-כך הקטע של ההורים שלנו, מה לעשות שהיינו צעירים? את החלטת לעזוב, אני מבין את זה חשבתי שאת צריכה את השקט הזה כדי להבין דברים ואת תחזרי"

התבוננתי בו

"אבל את לא חזרת, את המשכת להתרחק, לא חזרת למיילים שלי, לטלפונים שלי, אמא שלך אמרה שתחזרי אחרי שתסיימי את הלימודים אבל זה לא קרה, החגים שפספסת, את בחרת להתרחק"

הוא הטיח בי הפעם בכעס "סליחה?!" אמרתי מרימה את קולי

"אתה עזבת אותי קודם" אמרתי מרגישה שוב את הכעסים בתוכי גועשים

"הפסקנו את השטויות האלה בנינו כי כן, לא הייתה לנו ברירה אבל מה אתה חושב שזה היה פשוט? היית חוזר מהלימודים הביתה לחופשות קצרות והחסרות טעם האלה, וכמעט תמיד הייתה בליווי של מישהי אחרת? אתה חושב שלא שמעתי אותך מזיין אותן בלילה? אתה חושב שזה היה נעים לי לראות אותך למפלרטט איתן כאילו היו הדבר הכי טוב שקרה לך בחיים? לעזאזל איתך ניק!" אמרתי בכעס זורקת לו מבט מלא כחול וכעס.

"הייתי שבורה! אתה שברת אותי עם השתיקות שלך, מעולם לא דיברנו, לא תכלס מה קורה בנינו או מה שלא קרה בסופו של דבר. לא חשבתי שהרגשות שלי ושלך היו זהות" הוספתי

"מה נראה לך? את חושבת שאני רודף כהרגל אחרי ילדות בנות 15 ? את חושבת שהמצב הזה לא היה מביך מבחינתי? את חושבת שזה היה לי טבעי וכיף להרגיש ככה למישהי כל-כך צעירה? אז לא אלכסה זה לא פשוט, כן זה מבלבל וכן הייתי אידיוט ואני מצטער אבל זה היה בעבר"

הוא אמר מרים את עצמו על רגליו ונעמד מולי

"הגעתי לפה כי פשוט לא יכולתי יותר לתהות מה היה יכול לקרות בנינו אם הם לא היו מתחתנים ולא היינו גרים ביחד תחת קורת גג אחת" הוא אמר

עצמתי את עיניי "אני מצטערת" מלמלתי

לא חשבתי שיש לי חלק כזה גדול בתוך הבלגן הזה שיצרנו, לא ראיתי את הרגשות שלו בצורה כזאת... האמת רציתי וראיתי רק את עצמי...

הוא נשם נשימה עמוקה וחייך, מנסה להרגיע את הרוחות

"אני עדין מרגיש כלפייך אותו הדבר" הוא אמר

זה חימם את הלב שלי, זה שבר את הקירות הגבוהים והגדולים שבניתי בנינו ...

זה עשה את ההפך ממה שחשבתי אי פעם על האדם הזה שאהבתי...

 

כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: