עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

החיים שלי, העולם שלי ומי שאני.

jennyno19887@gmail.com
חברים
תיאואני ?אילנהorcojulisee from the heart
הדסThe darkIM ALLoLaThe Cheshire CatCassidy Drake
Thelseאביחי
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
ארכיון
-About Me-

לכל אחד מאיתנו יש צד אפל
גם לי יש אחד כזה.
-Music-
- Green Day
- Red Hot Chili Peppers
- Guns and Ross
- Three Days Grace
- Nightwish
- Nickelback
- Apocalyptica
- Within Temptation
- Slipknot
- Nirvana
- Lacuna Coil
- Shinedown
- Placebo
- AFI
Forever Yours
•  הקדמה
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 6.5
•  סוף
Broken
•  הקדמה
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  סוף
Broken Pieces
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
•  פרק 9
•  סוף
Fire and ice
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
•  סוף
The taste of blood
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
•  פרק 7
•  פרק 8
•  פרק 9
•  פרק 10
•  פרק 11
•  פרק 12
•  פרק 13
•  פרק 14
•  פרק 15
-Songs By Me-
-Words Of Wisdom-
"Live The Life You Love"
-Lyrics From Songs-
I only wish you weren't my friend"
Then I could hurt you in the end
"I never claimed to be a saint
-Slipknot-
Fly Away


טעם ה(א)דם פרק י

26/01/2019 14:45
Jenny
סיפור, פנטזיה

פרק י

 

היא הסתכלה עליי בעיניים גדולות וירוקות.

ואני עליה, הנקודות הסתדרו בשורה ועכשיו יכולתי לחבר בינן.

"מה קרה?" היא שאלה והפחד שלה היה מורגש בבירור

"את יכולה לספר לי שוב על ההורים שלך?" שאלתי

"על ההורים שלי?" היא קימטה את הגבות שלה בתמיהה

"אמרתי לך אני לא ממש זוכרת אותם... הם נפטרו והמשפחה של יולי אימצה אותי... הייתי קטנה מאוד" היא אמרה בקול חלש, עדין לא מבינה

"את יודעת משהו נוסף עליהם? מי הם היו? במה הם עסוק?"

"לא הרבה. אני יודעת שהם היו רופאים אבל לא מעבר, למה זה חשוב פתאום?"

בחנתי אותה, תהיתי האם היא מסתירה משהו שהיא לא אומרת

"אני רוצה לחלוק איתך סיפור" אמרתי מנסה אותה

היא החזירה לי מבט מודאג

"סיפור? על מה אתה מדבר מה קורה?"

חזרתי לשבת מולה על המיטה, מוצא את המבט הירוק שלה

"לפני הרבה שנים, בערך באותו הזמן שנוצר האדם הראשון על ידי אלוהים, האגדה מספרת שלוציפר קינא נורא ביצירה המופלאה הזאת שהיא האדם והוא לא הסכים עם האהבה הגדולה שאלוהים מעניק לו, ולוציפר ניסה לעשות הכול בכדי לשנות את ההחלטה של אלוהים כדי שהוא לא יצור גם את האישה הראשונה וכדי שלא יפנה את גבו מיצירות אחרות שלו... אבל אלוהים לא הקשיב והוא המשיך ליצור גם את האישה וטיפח אותם ואהב אותם מאוד, אז לוציפר החליט לעשות מעשה ושלח לגן העדן את הנחש שהצליח במשימתו אבל באופן חלקי בלבד... הפתרון של אלוהים היה לסלק אותם מגן העדן אבל לא להרוג אותם, ולמרות שהם חטאו, העונש שלו היה מזערי למה שתיאר לוציפר שהוא יעשה איתם, מאחר והמשימה שלו נחלה בכישלון הוא החליט לעשות מעשה נוסף לוציפר יצר יצירה ייחודית משלו." אמרתי, בוחן את מבטה של אליזבת, היא נראתה קשובה

"אני מכירה סיפור דומה..." היא מלמלה

"האגדה ממשיכה בכך שאותה היצירה הייתה לאישה, אישה יפה וצעירה, פרי אסור ומופלא בפני עצמו, לוציפר היה כל-כך גאה ביצירה הזאת שלו והוא קרא לה לילית.

לילית הייתה מושלמת, אך מטרתה הייתה ברורה לפתות את האדם ולהרוג אותו, ואת כל מה שעומד בדרכה. וככה זה היה היא הייתה יפה ועשתה כל מה שלוציפר ציפה ממנה, קשובה לגחמות שלו היא ניסתה ליישם אותם בצורה הטובה ביותר ולהתערב בתוך היצירות של אלוהים.

אבל הדבר לא ממש עזר, אלוהים התערב והעניש את לוציפר, זורק אותו לעולם התחתון ויחד איתו את לילית. השנים עברו אבל לוציפר המשיך לרקום תוכנית חדשות, הוא העלה את הכוחות של לילית בעוד מדרגה גורם לה להפוך לערפד צמא דם, הכול במטרה שעכשיו יהיה לה מספיק כוחות בכדי להילחם באנשים. בזמן שלקח לה לחזור לאדמה, האנושות התרחבה והיו הרבה יותר אנשים בעולם ממה שהיה קודם, מוקפת בהם ובצמא גדול כל-כך היא התחילה להפיג אותו בזה שהתחילה להשליט הרס על האדמה, הורגת ושותה את דמם של האנשים התמימים שלא הבינו מה פוגע בהם... אז התוכנית של לוציפר הצליחה, לילית המשיכה להתהלך בעולם ובדרכה ממשיכה להוביל את ההרס עד לרגע שזה השתנה" עצרתי לרגע, אליזבת נראתה שקועה

"ומה קרה?" היא שאלה מעודד אותי להמשיך

"האגדה אומרת שהיא התאהבה, מתחילה לפתח רגשות אנושים... אנושיים מידי... ולוציפר זעם עליה, רצה לגרור אותה חזרה לשאול אבל היא לא הסכימה לעזוב. היא אהבה את האדם שהיא פגשה כל-כך שהיא רצתה שהוא יהיה כמוה. כאשר היא הבינה שלוציפר לא הולך לעזור לה בזה, היא החליטה לרקום שיקוי בעזרת הכוחות שהיא קיבלה מכל אנשים שהיא בחרה להקריב בשביל הכוח, היא ערבבה את הדם שלה יוצרת את ברית הדם הראשונה, בינה לבין אותו אדם, גורמת לו לשתות את הדם שלה, היא הצליחה להפוך אותו להיות כמוה. והוא היה היצירה הראשונה שלה"

"אוקי.." היא זזה קרוב אלי

"ביחד היא חשבה שהם בלתי ניתנים לעצירה, היא חשבה שהאהבה שלהם תצליח לשרוד את העולם הזה ועדין להגשים את המשאלה הכמוסה של לוציפר ולהשמיד את האנושות, אבל לא כך קרה, האדם שהבין את הכוח שיש לו כרגע ביחד איתה, חשב שזה יהיה עוד יותר מעניין עם הם יעשו ביחד אחרים שדומים להם וביחד יוכלו פשוט לבנות עולם אחר מזה שמוכר להם, בהתחלה היא לא רצתה לשמוע את זה אבל הוא לא ויתר והמשיך ללחוש באוזנה, מנסה לגרום לה לגלות לו את הסוד שלה, עד שבסוף היא הסכימה,

וביחד, היא לימדה אותו איך מבצעים את ברית הדם כפי שהיא עצמה יצרה, והם יצרו עוד ארבע ערפדים, ביחד הם ראו את הכוח שלהם הולך וגדל, אבל הוא לא ראה את השובע, והוא ניסה לחתור תחתיה מנסה בעצמו לעשות את מה שהיא לימדה אותה.

מוצא לעצמו את המועמד הפוטנציאלי, הוא קורת ברית נוספת.

ואכן הוא מצליח. ההבנה שלו הייתה שהוא לא צריך אותה בשביל להמשיך ולבנות ערפדים אחרים,

כאשר לילית לומדת על הבגידה שלו, היא מרגישה לבד, פגועה מאותו אחד שהיא הייתה מוכנה לתת לו את המתנה הגדולה מכל, היא מבינה שאולי לוציפר צדק כל הזמן הזה כאשר ניסה להשמיד את היצורים האלה, והיא רוצה להרוג אותם על הבגידה בה.

אבל באותו הזמן הם מערימים עלייה ומצליחים לכלוא אותה, הם כניסים אותה לצינוק גדול וקושרים אותה בשרשראות, משאירים אותה שם כעונש על מה שהיא רצתה לעשות להם.

השנים עוברות בזמן שהיא כלואה בתוך הצינוק שלה, השנאה שלה לאנשים רק הולכת וגדלה... כאשר הם חוזרים אליה הם אבודי עצות, הערפדים החדשים שהם יצרו אינם עומדים בציפייה והם לא מצליחים לייצר בעצם את דור ההמשך, הם מבטיחים לה שאם תעזור להם ליצור ערפדים כמוהם, הם ישחררו אותה. אבל היא לא מסכימה. השנאה שלה הייתה גדולה כל-כך שהיא לא רצתה לקחת בזה שום חלק, הדבר גרר אותם לנסות בעצמם להבין את הסוד שלה, וכאשר הם הבינו שמדובר בדם שלה והוא זה היחיד המצליח לייצר ערפד שיכול לעמוד בברית הדמים, הם מתחילים לייצר ערפדים בקצב, בוחרים בקפידה את המועמדים הפוטנציאלים, כאלה שלדעתם הכי מתאימים לזכות במתנה הגדולה מכולם.

בזמן שהם כולאים אותה וממשיכים להשתמש בדם שלה הם מצליחים להעמיד על כדור הארץ 25 ערפדים, ערפדים האלה נקראים טהורי הדם, והם היחידים שיכולים להפיק דור המשך. לילית עדין כלואה, מנסה למצוא דרכים בהם תוכל לברוח מהצינוק הזה שהיא נמצאת בו כבר שנים ארוכות, עד שיום אחד היא מצליחה, כאשר הם חוזרים לשם כדי לקחת עוד מדמה, הם מגלים שהיא לא נמצאת  שם יותר" אמרתי עוצר את עצמי

"ומה קרה אז? לאן היא נעלמה?" היא שאלה נראה שהיא לגמרי איתי

"איש לא יודע, החיפושים אחריה נמשכים מאז..."

"זהו?" היא שאלה מאוכזבת

"זה הסיפור"

"למה בחרת לספר לי אותה?"

"יש חלק אחד שלא סיפרתי לך אותו..." אמרתי עוצר את עצמי

"מה החלק?"

"על פי הסיפור, לילית הצליחה להיוולד מחדש ובפעם הזאת היא תחזור בתוך גוף של אישה בעלת דם טהור כזה שערפדים לא יוכלו לעמוד בפניו, ובכך היא תצליח להשיב את הכוחות שלה ולהשלים את הנקמה שלה"

"אלוהים" היא מלמלה "זה סיפור נוראי" היא סיכמה

"לא מהיפים שיש..."

"אבל למה בחרת לספר לי את זה?"

"יש לנו ספק גדול מאוד שייתכן שזאת את"

האישונים שלה התרחבו

"על מה אתה מדבר?" היא אמרה בכעס

"אני לא ממש בטוח בעצמי אבל זאת בטח לא מי שחשבנו בהתחלה"

"מה?" היא אמרה קמה על רגליה מנסה לתפוס מרחק "מי חשבת שזה?"

"נשלחתי לברר האם יולי יכולה להיות האחת"

"יולי?"

"כן, אבל נראה לי שהסיכוי הוא קלוש, היא לגמרי אנושית ואת... לאומתה, יש בך הרבה דברים שקיימים בך מהסיפור הזה" אמרתי מחפש את העיניים שלה, היא התחילה להתהלך בחדר בצעדים גדולים, הרגשתי איך הלב שלה פועם מהר יותר

"אתה מדבר שטויות, כאילו נראה לך? אני בנאדם רגיל ונורמטיבי לחלוטין, סטודנטית לספרות, אני לא איזה יצירה על אנושית של אשת השטן או משהו כזה" היא אמרה בקול

"אתה לא חושב שהייתי יודעת אם לא הייתי אנושית? לעזאזל שתית את הדם שלי אתמול! הוא נראה לך שונה? אני לא קשורה לכל זה"

"הדם שלך בהחלט ייחודי, לא חשבתי שהוא יהיה כזה, מעולם לא הרגשתי משהו כזה" אמרתי מנסה שוב, אולי הפעם להרגיע אותה, למרות שאולי הייתי צריך לחכות להולדן ולאחרים בשביל שהוא יעזור לי עם זה, יכול להיות שעשיתי טעות נוספת איתה...

"זאת אגדה! רק אגדה, אני מכירה המון אגדות על מיליון ואחת דברים ואף אחת מהן לא אמיתית"

"ולחשוב שעד אתמול חשבת שערפדים לא קיימים..." מלמלתי

היא משכה את השיער שלה לאחור, לוקחת נשימה עמוקה

"אני מרגישה איך החדר מסתובב לי" היא אמרה

"זה בסדר, בואי אני יעזור לך" ניגשתי אליה, הלב שלה באמת פעם מהר מידי

"אני אביא לך כוס מים" אמרתי

"אני לא רוצה מים, אני לא רוצה כלום" היא אמרה צועקת

"כרגע אמרת שאני יכולה איזה יצור מלא זעם!, אולי כדי לך לתפוס מרחק ממני" היא אמרה, לא מסכימה לי שאגע בה

"את צודקת, בואי בינתיים נרגע, יכול להיות שאני טועה"

"אתה טועה לגמרי!" היא אמרה מנסה להמשיך לנשום כרגיל

"אני רוצה לחזור הביתה" היא אמרה בקול קטן

"כרגע זה לא המקום הכי בטוח בשבילך"

"ומה? אתה לא מפחד? אולי המקום הזה לא בטוח בשבילך?"

"לפחות אני מקווה שאת לא תהרגי אותי" ניסיתי להתבדח איתה, אבל ללא הצלחה

"אני לא מרגישה כל-כך טוב..." היא מלמלה, שמעתי את הלב שלה מעט את עצמו וראיתי איך היא מאבדת את ההכרה שלה, קפצתי אליה, תופס אותה לפני שהיא נופלת על הרצפה, מרים אותה על ידיי, אני נושא אותה למיטה ומשכיב אותה עליה.

אולי זאת הדרך הכי טובה כרגע לשמור עלייה עד שהם יגיעו...

 


IM AL
26/01/2019 16:58
חתיכת מדהים איך את מצליחה ליצור עולמות מרתקים בטרוף שלהם במח היפה שלך!
אמרתי כבר שאת מצליחה לאחוז במח שלי.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: